חיפוש - חדשות , פרויקטים , אל , חוץ |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בית פרטי 02
14.11.12...יון. הנכנס עובר תהליך שמכניס אותו בהדרגה ממרחב פתוח ואווירה ציבורית למרחב פרטי ואווירה ביתית. תהליך זה קשור לעובדה שדיירי הבית, בעלי מסעדת "אחוזת מרגו", מגיעים הביתה מיום עבודה ארוך במרחב ציבורי, ולא רוצים "לנחות" לתוך הבית, אלא להיכנס אליו בהדרגה. הבית כולל שלוש קומות: הקומה הראשונה מכילה הול, חדר עבודה, בר, שירותים, סלון, מטבח ופינת אוכל; הקומה השנייה מכילה אמבטיה, חדר אורחים, חדר לילדה ויחידת הורים, והקומה השלישית כוללת יחידת דיור קטנה. ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה קמחי יורדת יחפה למכולת; או את אורלי זילברשץ נ... -
האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?
21.09.12אחרי עשורים רבים של שליטה מוחלטת בשוק צמודי הקרקע בישראל מפנים גגות הרעפים את מקומם לטובת הגגות השטוחים. כך כותב אורן אלדר ב'הארץ' ושואל האם סוף־סוף התקבלו טענות האדריכלים על שגג הרעפים "אינו מקומי" ושיש לזנוח אותו לטובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שז... -
בית פרטי בלב חלקת אבוקדו
19.09.12במרוץ של היומיום כל אחד מחפש את השלווה בסוף היום.. הפרויקט הזה היה סוג של תרפיה. השלווה כאן היא תמידית. הבית יושב בלב חלקת אבוקדו והופך להיות חלק מהבית ע"י חלונות גדולים המזמינים את החוץ להיכנס פנימה. הבית גדול, מרווח ולא עמוס ולבקשת הגרים בו, גם ללא "דברים על הריצפה". הוא פונקציונאלי ובמראה נקי, הצבעים בו שקטים ומתמזגים עם אוירת השלווה. בחדר הרחצה של הילדים הוכנס צבע דומיננטי אשר נותן חיות ושמחה לחלל זה. -
ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב
6.08.12...טאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעק... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12... החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
המחנה הקדמי בערד
30.05.12שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12...איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשות... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ... -
חדר מיון ממוגן בנהריה
8.04.12בית חולים לגליל המערבי בנהריה הינו בית החולים העיקרי בחלקה הצפוני של ישראל. בהיותו בקו העימות הוא מצוי בכוננות מתמדת ומסוגל להיערך בתוך דקות לאירוע חירום. 50,000 מ"ר של האגף לרפואה דחופה החדש תוכננו בקפידה תוך מחשבה על מצב מלחמתי. האדריכל, יובל גני מתאר זאת כמבנה על קרקעי ממוגן המסוגל לאפשר קיום פעולות רפואיות תחת תנאים קשים וקיצוניים : התקפות טילים, אטום, ביולוגיות וכימיות. האגף החדש כולל 5 אולמות טיפול, מיון ילדים, נשים, יחידת הלם, CT, מיון... -
לובי בניין
26.03.12... מענה לבעיית המגורים של מעמד הביניים בטוקיו. המטרה העיקרית שהובילה את הפרוייקט היתה הרמוניה עם הסביבה שם פרויקט Brillia L-SiO Hagoyama עיצוב ואדריכלות: Mitsui & Associates רוב התושבים בטוקיו משוייכים למעמד הביניים, ונאלצים להסתפק בדירות קטנות, בצפיפות עירונית איומה. בפרוייקט זה חבר משרד האדריכלות הגדול שבו עבדתי יחד עם מחלקת פיתוח חוץ וחברת הטבע והגנים ביפן וניסינו יחדיו ליצור בניין נעים השונה במקצת מהשאר. יחד יצרנו מקום שנראה אקסקלוסיב... -
ייחוד פעולות - פעולה דחופה
19.03.12...הפרוייקטים ותחומי אחריות נוספים אשר בעבר היו תחת מדור אדריכלות.לאור זאת הוקם לפני מספר שבועות צוות "ייחוד פעולות" תחת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים. מעבר לניתוח הנושא ואיסוף חומר, נפגשו נציגי הסניף עם מספר עורכי דין ובימים אלו מגובש נייר עמדה אשר יוצג לחברי כנסת ושרים במטרה לקבל את עזרתם בנושא. כמו כן וכפי שהתפרסם בימים האחרונים גם יו״ר עמותת האדריכלים וחמשת ראשי בתי הספר לאדריכלות בארץ הביעו התנגדות להחלטת המועצה.הזמן דוחק!!!ביום ד' הקרוב, ה-2... -
האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים
29.02.12... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
