חיפוש - אל , יין , כנס |1| - דף 13
לא מצאת? פשוט חפש.
-
צילום חיפויי אלומיניום
17.07.12האתגר המרכזי בצילום חיפויי אלומיניום הוא הזמן. כלומר, להגיע לצילום בשעה הנכונה ביום כדי שהשמש תאיר את החיפוי בצורה טוב. בנוסף, יש לבחור את הזוית הנכונה כדי שלא יווצרו הבזקים על החיפויים והם יקבלו גוון בהיר מאוד עד ללבן מוחלט. לאחר שהגענו בזמן הנכון ובחרנו את הזוית הנכונה יש צורך לצלם את הבניין כך שהבניין יהיה ישר ולא יהיה אלכסוני וייטה כמו מגדל פיזה. לבעיה זו יש 2 פתרונות: 1. לצלם במקביל לבניין (מבחינת הגובה)ולא להטות את המצלמה כלפי מעלה. ל... -
נגד דיור בר השגה
15.07.12...לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (ל... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12אחד הדברים הבעייתיים כיום בתכנון העירוני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצ... -
יקר לבנות? אפשר לשפץ
5.07.12על פי נתוני חודש מאי של מרכז הבניה הישראלי, 170,000 משפחות ישראליות משפצות במהלך השנה בסכום של 30,000 שקל ומעלה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2... -
ונזכור את כולם! את כולם!
4.07.12...ור (20 כבר שומרו בתוכניות שימור קודמות). לצידם 22 בתי באר נמצאים ברשימת בתים לתיעוד שמשמעה למעשה הריסתם במהלך השנים, לצרכי פיתוח העיר."* התמונה מתוך תיק התיעוד שכאן. אוי אוי אוי, הורסים את זה!ושוב אנו עומדים בנקודה בה אנו שואלים... בשביל מה? למה צריך לשמר בתים כאלה (חורבות מכוערות) ולמה את כולם? הרי היה היגיון כלשהו בתוכנית המקורית בה הוחלט לשמר רק 19 מהם? איך קורה שמיד לאחר אישור תוכנית שימור, כל תוכנית שימור, באים כל מני צדקנים ומיד נלחמים מחד... -
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12...דרדרה; שימוש הולך וגובר בכלי רכב פרטיים, ששיעור ההחזקה בהם בעיר כיום הוא הגבוה ביותר מבין בירות המחוזות בברזיל; הזנחה של שבילי האופניים והפארקים, שנותרו ריקים ברובם; עלייה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"... -
באר שבע על ראש שמחתי
22.03.12...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה. -
תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'
13.02.12...הלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארבעה אדריכלים ישראלים וארבעה בינלאומיים שהוזמנו ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל... -
אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול
22.01.12...גה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ (כל הארץ, לא רק בתל אביב). נקודת האור היא שכנראה הועדה היא גם זאת שיכולה להורות לרשם להתייחס לנקודות האלה. החלטנו ליזום פניה לועדה מתוך רצון לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה ח"כ חיים כץ, בבקשה לטפל בנושא. תגובתו הייתה שיש להעביר בקשה רשמית ל... -
למה בתל אביב מרוויחים יותר?
18.01.12למה באמת המשכורות בתל אביב גבוהות יותר? למה ממציאים בעיר הגדולה יותר מאשר בפריפריה? למה מפיקים בה יותר? יוצרים יותר? במאמר זה אציג את התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - W... -
עיצוב הדירה של ליאור סושרד.
1.01.12...ים והרבה אור אך עם זאת לדאוג לכך שיהיו שני חדרים נוספים ושני חדרי רחצה מפנקים: אחד עם ג'קוזי ואחד עם מקלחון גדול שישמש גם כסאונה . בתכנון שלי יצרתי חלל פתוח, גדול ומואר שמתגלה מיד כשנכנסים לדירה: מטבח פתוח הכולל אי ובצמוד אליו דלפק ישיבה וסלון שנמצא באותו חלל וממוקם ליד ויטרינה גדולה שעוצבה בסגנון בלגי וממנה נכנס הרבה אור והרבה מראה ירוק של צמחיה אל הבית. במרכז הבית ישנו עמוד קונסטרוקטיבי שלא ניתן היה להסירו ולכן הפכתי אותו לשימושי בכך שעליו ... -
צילום בית באיזור המרכז
18.12.11צולם עבור מגזין בית ונוי ופורסם ככתבת שער בגיליון מספר 121, נובמבר-דצמבר 2011. אדריכלים: וי-סטודיו. לכאורה, הבית הזה שממוקם בשכונה פסטורלית באזור המרכז נראה כמו עוד בית מודרני רגיל, אך הוא טומן בתוכו הפתעות בדמות אלמנטים שונים שהופכים את החללים השונים של הבית למעניינים. המוטיב המרכזי של הצילומים היה הדגש על אותם אלמנטים בחללים השונים של הבית. אלמנט כמו קיר העץ האלכסוני עם פס התאורה, פינת האוכל עם המנורות העגולות, דלת הכניסה הלבנה והמרשימה,... -
תחרות תכנון הספרייה הלאומית
12.12.11תכנון המשכן החדש לספרייה הלאומית בירושלים יתקיים כתחרות אדריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים,... -
תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה
12.12.11גליון הארץ מעדכן אותנו שהספרייה הלאומית עומדת לפתוח תחרות אדריכלים לתכנון משכנה החדש בינואר 2012. המבנה יוקם מול מוזיאון ישראל בירושלים, על מגרש של 14 דונם והוא יהיה בגודל של 40 אלף מ"ר. ההרשמה טרם נפתחה אבל באוויר יש כבר הרבה באז. על פי הכתבה התחרות תכלול שני שלבים: "השלב הראשון יהיה פתוח לכלל האדריכלים בארץ ואילו בשלב השני ישתתפו ארבעה עולים מהשלב הראשון, ארבעה משרדים מוזמנים מישראל וארבעה משרדים זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפו... -
סיפור של כישלון אדריכלי
7.12.11איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
