חיפוש - חדשות , אל , ילד |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שכונה ריקה
19.02.13עילם טייכר חוזר לשכונת ילדותו בכרמיאל מגלה שכונה ריקה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים ... -
תחי שכונת הר חומה האדירה!
15.01.13...ה, אבל לסייע במימון הצגת בובות לילדי גן חובה בהר חומה? שיתפוצץ העולם, זה פוגע בציפור הנפש שלהם."במסווה של צעקות, מכות וירטואליות והשלכת בוץ, התנהל בבלוג "ירושלים האחרת" אחד הדיונים המעניינים ביותר לאחרונה. המשעשעים ביותר גם. זה דיון שנוגע לעירוניות, לתכנון, לדרך בה אנחנו תופסים את העיר והשכונה, דיון מרתק.לכו לקרוא - זה הקישור לפוסט שהתחיל את כל הנושא, וזה הקישור למאמר התגובה שצריך לקרוא גם אותו, אולי במיוחד אותו... ואת התגובות לתגובות בתחתיתו גם. -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13"שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל... -
תחרות הספרייה הלאומית מתגלגלת לבית המשפט
8.01.13...יות ציבוריות הוא דבר מתמשך והכתבה הזו מהווה חומר מדהים לקריאה.האדריכל דן איתן שמתייחס בכתבה גם לתחרות על בניין הכנסת ובית המשפט העליון אומר "מי שהרגישו אדונים פעם, לא יפסיקו להרגיש אדונים (...) האבולוציה ההפוכה של התכנון בישראל, שבמקום להתקדם הולך אחורה: בכנסת האדריכלים נתנו את הטון והשפיעו על התוצאות כנגד דעת המממן והמזמין. בתחרות השנייה, העליון, התקוממו האדריכלים על תנאים לא הוגנים, והצליחו לבטל סעיף מקומם אחד. בתחרות השלישית, הספרייה, עמותת הא... -
המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל
6.01.13"פעם, כשהייתי ילד, לימדו אותי ללכת על המדרכה" מספר יאיר דקל במאמר שכתב. " 'הכביש נועד למכוניות', הסבירה לי אמא לאט, כמו שמדברים אל ילדים קטנים, 'והמדרכה - להולכי רגל'. היא, כמובן, לא אמרה את המקף, אלא עצרה לרגע כדי להדגיש את המשפט". המאמר שב ומדגיש את מה שכולנו רואים בערים הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, ח... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...תהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה א... -
אדריכלות גוהרת
18.11.12אדריכל השימור של פרויקט מגדל אביב, אמנון בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית"... כך הוא מצוטט בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בש... -
מגדלים בירושלים
29.10.12... שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים וגני שעשועים". ובקשר לצורך בבניה, הוא וצוותו מציעים להוסיף קומות בצורה מבוקרת בכל שכונה. "קיימות בצנרת תוכניות לכאלף יחידות דיור ואנחנו מציעים 2,500 יחידות דיור נוספות".כתבה מעניינת מאד, מקיפה ומומלצת לקריאה. לשם שינוי, אין בטוקבקים שום תובנה מלבד הכנות לבחירות. -
האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?
21.09.12אחרי עשורים רבים של שליטה מוחלטת בשוק צמודי הקרקע בישראל מפנים גגות הרעפים את מקומם לטובת הגגות השטוחים. כך כותב אורן אלדר ב'הארץ' ושואל האם סוף־סוף התקבלו טענות האדריכלים על שגג הרעפים "אינו מקומי" ושיש לזנוח אותו לטובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שז... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
אדריכל של מכונות מגורים
28.06.12בכתבה מרתקת ב Xnet מציג מיכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום ... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
