חיפוש - חדשות , אלו , חוץ |1| - דף 4

• 

  מכת שמש - בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע

  26.06.14
  ...ל הדס שדר, פותח בטקסט המסביר את המונח "ברוטליזם", את לידתו ואת "עלייתו" לארץ בכלל ולבאר שבע בפרט. הטקסט מתייחס לייחוד האדריכלי בבאר שבע. אחריו מובאות תמונות חוץ ופנים של המבנים והמרקמים שצילם צלם האדריכלות שי אפשטיין. תמונות אלו - המלוות במידע על כתובת האתר, שנות התכנון והבנייה ושמות האדריכלים - מאפשרות את זיהוי המבנים ידי הקורא-התייר והתרשמות מהאמירה האדריכלית הכוללת של הברוטליזם בבאר שבע.לעומתה, התערוכה בגלריה של עמותת האדריכלים, עוסקת במשמעויו...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...באוכלוסיה קצת אחרת. הרבה תיירים, וצרפתים, וסטודנטים, וצעירים, אחרי צבא, ואחרי תואר ראשון, ושני... ובאופן שהוא לגמרי הכללה- מדובר באנשים שבאים להשתמש בעיר בפרק זמן מאוד ספציפי בחייהם. לא! הם לא מתכננים לגדל פה את ילדיהם, אם תשאלו אותם, ולקנות דירה הם הרי לא מסוגלים וחוצמיזה במילא הכי טוב למשפחה בירוק שמחוץ לעיר.אבל כולם באים לפה לתקופה, להשתמש ולזרוק כמו מטלית משומשת. זה טוב ויפה, וברור שגם מחמיא. אני אחרי הכל מאוד גאה בעיר שלי. אבל טמונה כאן בעיה...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה ז...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכננני...
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...אג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...חק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, המרחק הזה קצר יחסית ומחייב את המחפשים להצטופף.העיקרון הזה בו קהילה מצטופפת למקום מגורים מסוים מחריף עוד יותר כשהקהילה קטנה. קהילת ההומוסקסואלים קטנה מקהילת הסינ...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ... בארץ ובעולם. לוח הזמנים שימו לב - לוח הזמנים לתחרות הפתוחה צפוף מאד! כדאי להתארגן כבר עכשיו. פתיחת התחרות לשלב א' - ינואר 2012 מועד אחרון לרכישת ערכת התחרות - טרם נקבע סיור במגרש (רשות) - טרם נקבע מועד אחרון להגשת שאלות - טרם נקבע מועד אחרון למתן תשובות - טרם נקבע הגשת הצעות - טרם נקבע בחירת נבחרי שלב א' סוף מרץ 2012 (כן! פחות משלושה חודשים כולל שיפוט!) פתיחת שלב ב' - אפריל 2012 הכרזה על האדריכל - המועדף יולי 2012 קריאה להשתת...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ת המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצנצים". *תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר...
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  בלוג ארכיבלנדר פרסם מכתב מחאה של האדריכל דביר דייטש לגבי תנאי התחרות לבית העירייה בנתניה. אנו מביאים כאן את המכתב כלשונו ומצטרפים בתמיכה לתוכנו: ---- ---- ---- בימים אלו עמותת האדריכלים מרכזת את התחרות לתכנון בנין עיריית נתניה. יש לציין כי נושא התחרויות האדריכליות זכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות והוא מגולות הכותרת של פעילות העמותה. בזכות פעילות זו רואים ונשמעים קולות חדשים ורעננים בקרב האדריכלים בארץ. באופן חריג וחסר תקדים החליטה הע...
• 

  יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח

  16.07.13
  ...חלק מהפרויקטים האלו היו יכולים לעבור בקלות בסטודיו רגיל, בלי לחשוף את הבעיות שגרמו להם לא להתרומם. מכיוון שאלה בעיות שהן מתוך המציאות- ושלא ניתן להבין אותן ללא פעולה בתוך המציאות. חוץ מזה, קורה שפרויקטים לא מצליחים. אלו יכולים להיות כשלונות מפוארים".טוב לדעת שיש מרצים לא מקובעים באקדמיה, שאינם חוששים להתלכלך ולהזיע בעצמם בשטח, ללמד וללמוד יחד עם הסטודנטים את הבעיות האמיתיות שיכולות להתעורר בבנייה ואת המרחק הגדול שבין התכנון וההדמיות לבין המציאות.