חיפוש - חדשות , אלו , פח |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכת בוגרים המרכז האקדמי ויצו חיפה
3.07.16...מבחינת טכנולוגיה וחשיבה עיצובית. מנחי פרויקט הגמר | ירון שין, פרופ' טרי שרויאר, עדה ורדי, עדי סופר, שי גולן, נעה סגל, פרופ' שמעון זנדהאוז (ג׳וגול), עדה ורדי, דנה בן דוד, סוף מיילס, עפרה עמית, פרופ' אבנר כץ, גיל לי אלון קוריאל, מירה פרידמן, אילן ויינטרוב, ברק דרורי, אוהד אלימלך, רן בוגין, אורי אופיר, יפעת גלילי, בת דזבלי. ארכ' אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה תכניות להמשך... פרויקט הגמר מוגדר כפרויקט ... -
תחרות אדריכלים - קרן מרים ומשה ארמון ז"ל
30.06.16...תפו בתחרות ולא זכו. 4. חתימה על טופס ויתור על המצ"ב כנספח. 5. את העבודות ודמי ההשתתפות יש להעביר למשרד "ארמון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ" ברח' יהודה הנחתום 4, באר שבע 8424902 עד לתאריך 01.09.16 6. שאלות ניתן להעביר לדוא"ל [email protected] עד לתאריך .14.08.16 ח. תהליך שיפוט המלגה: חבר השופטים: טרם נקבע ט. נוהל שיפוט: 1. חבר ועדת שיפוט לא יהיה נתון בחשש לניגוד עניינים בשיפוט הצעות שהוג... -
התערוכה "מסע הורד" בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי
21.06.16...ונה כחולה ומכונסת וגם פני האמנית מציצות, אולי מפעילות – דאוס אקס מכינה – את החיזיון המוזר שיצרה ורדה סולל-שמאי. תמונות רודפות תמונות, נעות מקצה הבד ועד קצהו כקליידוסקופ מהפנט. אפשר להתחיל ולהתבונן בבד מצידו הימני ואפשר משמאלו, כך או כך נרקם סיפור רוחש, ולא פתור. צל מוות מרחף מעל פני הבד, כמו לועג למאבק הארצי, הקיומי, ההרסני. "ידעתי כי יום אחד אתחיל במסע ויזואלי של התחקות אחר שמי" מציינת סולל-שמאי, שלמדה ציור באקדמיה לאמניות יפות בוו... -
פרויקט שביל האבניים בבית בנימיני ופתיחת מושב הקיץ
19.06.16...מיני יום עיון תחת הכותרת: "קריית המלאכה – דמוגרפיה, חזות ויצירה".את יום העיון עורכת שירה סילברסטון, והוא יערך בשני מושבים שיבקשו לבחון את השינויים החברתיים והחזותיים שעברו על קריית המלאכה, תוך התייחסות להיסטוריה של המקום, לדיאלוג בין החדש לישן, ולזה שבין בתי המלאכה, האמנים, בתי העסק והגלריות. ההשתתפות ביום העיון כרוכה בתשלום של: 65 ₪ / לחברי אגודת אמני קרמיקה בישראל ולסטודנטים – 50 ₪. (תכניה מפורטת מצורפת).ב-1965 נחנכה קריית המלאכה החדשה של תל א... -
סיור למפעל אלום עשת וליבנה הירוקה
8.06.16חברת אלום עשת מפתחת ומייצרת מערכות אלומיניום למעלה מ- 30 שנה. החברה, מספקת מגוון רחב של פתרונות בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג לאדריכלים, יזמים וקבלנים. תהליכי היצור מתבצעיםבציוד טכנולוגי מתקדם, באיכות גבוהה, בליווי מקצועי ובבקרה מלאה.יבנה הירוקה מוכרת, בין השאר, בזכות מערכת פינוי האשפה שבה – מערכת פנאומטית הנתמכת על ידי מערכות טכנולוגיות של ניהול ובקרה לסיוע פינוי אשפה ביתית למתקן מרכזי, אשר מייתר את הצורך בפחי אשפה.המערכת נבנתה על ידי מחברת רי... -
ללכת בעקבות הכסף. גרפיטי ואמנות רחוב ככלים כלכליים
23.05.16... רחוב ככלים כלכלייםאמנות רחוב שווה כסף - אך למי ואיך.גרפיטי ואמנות רחוב מהווים חלק בלתי נפרד מהעירוניות הישראלית והתל-אביבית. היא מתרחשת לרוב בשולי העיר, במקומות בהם הריבון משקיע פחות משאבים לשפר את פני השכונה ובפיתוח אזורים אלו. אזורים אלה, אשר הפכו למשכנם של אמני רחוב ואמנים בכלל, אשר יוצאים בלילות ובשעות המאפשרות להם לפעול בסתר ובכך להקטין את סיכויהם להיתפס.פעולה מחתרתית זו נעשית לרוב באופן פרטי ועצמאי. הפעילים בתחום אינם מתוגמלים כספית על עשי... -
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16...נוי התכנוני של הקיבוץ עלינו ללוות בזהירות רבה, בצעדים קטנים, תוך שמירה על חלקים מרכזיים, בניינים וגן הראויים לשימור לדורות, זאת מבלי לוותר על ניסיונות יצירתיים ליצור צורות חדשות הנאמנות לרעיון השותפות, גם אם היא מוגבלת, ולדיאלוג של תושבי וחברי הקיבוץ בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם. דיאלוג תכנוני ושפת התכנוןהקיבוץ פיתח כלים ייחודיים כדי לקיים דיאלוג על התכנון בין המשתמשים, המתכננים, האחראים לתקציב, והאחראים לביצוע ולתחזוקה, על רקע עניין וחזון מ... -
תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק
29.10.15...ים של יחידות דיור – ממעונות סטודנטים ועד לבתים פרטיים צמודי קרקע.• שטחי התעסוקה הרבים מהווים את הבסיס הכלכלי של העיר,אינם ממצים את הפוטנציאל הטמון בהםמהיותם מאוכלסים בעיקר בתעשיות מסורתיות. תכנית המתאר מאפשרת פיתוח של תעשיות אלו בעיקר באזור התעשיה ציפורית, לצד הוספת זכויות ושימושים באזורי התעסוקה הקיימים במסגרת החידוש העירוני, כולל עידוד הכנסת תעשיות מתקדמות.• נצרת עילית נהנית מנוף וקו השקה ארוך בין העיר לבין היערות שמדרום וממזרח לה, אך הקשר הפיס... -
ממחקר לתעשייה
30.08.15יום שלישי | 8 בספטמבר 2015 | 19:00 | אודיטוריום וספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדןאנשי מדע, מחקר ופיתוח עובדים באופן צמוד עם עולם התעשייה. הם ה'מוזות' של עולם זה, הם אלו אשר מוצאים את הרעיונות, ההמצאות והפיתוחים שמתורגמים מאוחר יותר למערך הייצור כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות נגישה למאות ואלפי אנשים.בעולם בו המרוץ למציאת רעיון חדש, המצאה, פתרון שאף אחד עוד לא חשב עליו, וחשוב מזה, עוד לא רשם עליו פטנט, אינו מפסיק אלא הופך לתחרותי יות... -
בתים לא צומחים סתם
26.07.15במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי. דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מע... -
בתים מבפנים בתל אביב
5.05.15...טר, מחפשים דרכי ביטוי ייחודיות שיאפשרו להם להיחלץ מצלו של האב; וגוטפריד עצמו, אחד האדריכלים המוערכים באירופה, מסרב להרפות. סרט אינטימי ועדין החושף יחסי משפחה מורכבים על רקע המבנים המקוריים מאוד שבנו בני משפחת בוהם. בתום ההקרנה תתקיים שיחה על הסרט בהשתתפות המפיק קרל לודוויג רטינגר ואוצר בתים מבפנים, אדריכל אלון בן נון. ההקרנה במסגרת בתים מבפנים ודוקאביב על הגג: סרטי ארכיטקטורה על הגג בריב"ל 5. שישי, 15.5, 20:00. הקרנה פתוחה. אין צורך ברישום מוקדם. -
העיר שלי
6.03.14...באוכלוסיה קצת אחרת. הרבה תיירים, וצרפתים, וסטודנטים, וצעירים, אחרי צבא, ואחרי תואר ראשון, ושני... ובאופן שהוא לגמרי הכללה- מדובר באנשים שבאים להשתמש בעיר בפרק זמן מאוד ספציפי בחייהם. לא! הם לא מתכננים לגדל פה את ילדיהם, אם תשאלו אותם, ולקנות דירה הם הרי לא מסוגלים וחוצמיזה במילא הכי טוב למשפחה בירוק שמחוץ לעיר.אבל כולם באים לפה לתקופה, להשתמש ולזרוק כמו מטלית משומשת. זה טוב ויפה, וברור שגם מחמיא. אני אחרי הכל מאוד גאה בעיר שלי. אבל טמונה כאן בעיה... -
האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?
22.01.14...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור). -
העיר הצומחת
15.01.14...שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכננני... -
הקרב על המדרכה
6.01.14... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)







