חיפוש - אנשים , בינוי ערים |1| - דף 2

• 

  גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית

  14.02.11
  עמותת מרחב מזמינה את ציבור האדריכלים לדיון על התכנון, הביצוע וההשפקה של גינות קהילתיות. יום חמישי הקרוב, ה-17 בפברואר, בשעה 18:30 גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב, שכונה, רובע) לבין רשות מקומית לשם יצירת גינה או טיפוחה. גינות קהילתיות במרכז גוש דן ובניהול התושבים הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר. הן מאפשרות שדרוג והשמשה של המרחב הציבורי, תוך יצירה של קשרים בלתי אמצעיים בין תושבי המקום ואכלוס של מרחבים...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  התנועה לעירוניות בישראל

  16.07.12
  ...כמו ויכוח בין קתולי לפרוטסטנטי בנושא הפלות, כמו ויכוח בין משתמשי אייפון למשתמשי אנדרואיד - הטיעונים הנכונים של צור בכלל לא עוברים את סף האוזן. אנשי מרחב רואים בעיר ובמרחב העירוני מצב סטטי, מצב שמוגדר על ידי הקירות שבו וכמות האנשים שבו. ד"ר צור רואה את העיר כמורכבת מאנשים. כלומר אם אותם בתים בעיר מתדרדרים, נזנחים והופכים לדיור לעניים ומוכי גורל אחרים, העיר היא אחרת. אותם מבנים, אותם רחובות, אותה צפיפות אבל זו עיר אחרת ולכן עניינו של המתכנן העירוני...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...נה, בא התיקון. זאת מחשבה נחמדה אבל היא דומה למחשבה של גולש גלים שהוא זה שמוביל את הגל וקובע את כיוונו. אין קשר בין המשבר הנוכחי והעירוניות הטובה יותר או פחות של הערים בישראל. זה משבר עולמי שעיקרו כלכלי והוא נובע מהעובדה שאנשים משכילים, בוגרי אוניברסיטאות, מגלים ש"זה לא כמו שהבטיחו לנו! למדנו שנים ועכשיו אנחנו עובדים ועובדים ולא מגיעים לשום מקום." "משבר הדיור הנוכחי שפוקד את ארצנו ויחד עימו ההתרעמות על היוקר המחייה שקשורה אליו באופן ישיר, ...
• 

  סיסמאות ומגדלים באוויר

  10.04.11
  ...ב, כותב ב Ynet את דעתו על החלטות עירית תל אביב בנושאי הדיור בעיר. כרגיל כיף לקרוא, כרגיל הוא יורה בכולם וכרגיל יש לא מעט אמת בפרצוף. גודוביץ כותב על החלטת מועצת העיר לגבי התחנה המרכזית החדשה (לפנות!), על דיור בר השגה שרק אנשים כמו בר רפאלי יכולים להשיג ועל הקמת המגדלים בנווה צדק. הוא מצביע על הכשלונות האחרונים לטענתו בכיכר דיזינגוף, כיכר אתרים ושבילי האופניים שלא מובילים לשום מקום וקורא לעיריה להפנות את הפיתוח המאסיבי של המגדלים אל הצפון "מרד...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...הם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי הוא "אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה, מחסור בתרבות ובידוק ומחסור בשטחים ירוקים". בכדי לשנות את התדמית ינהל את המערכה משרד הפרסום במערכת יחסי ציבור ותוך הנחייה למהפך חזותי של רחובות בעיר, קיום יריד...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ... בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך ...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של החוקרים נסמכת על תופעה מתחום המחקר הכלכלי הנקראת Knowledge spillover – גלישת ידע (או "זליגת ידע"). התופעה הזו מתייחסת לידע המועבר בין חברות, ארגונים ואנשים בדרך לא פורמאלית. למשל:חברה מסחרית מוציאה לשוק מכשיר בשם Iphone וחברה אחרת מפרקת אותו לגורמים ובונה מכשיר מתחרה, מנהל שיווק של חברה אחת עבר לעבוד בחברה המתחרה, רופאים ממרכזי מחקר שונים נפגשים ומדברים בכנס... בכל המקרים ...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...בה - כל אלה הן בעיות שהעלה המחקר, איך מתוך כל אלה הגיע הפתרון הזה? האם אין אינטרנט כמעט בכל בית בקריית גת? בוודאי שיש. מאכזב לגלות שההצעות מהסדנאות האלה הן תמיד פוטוריסטיות, עתידניות, קוליות. אף אחד לא מציע למשל להשקיע בחינוך. זה מוזר כי אחד הדברים שקובעים את מיקום המגורים לאנשי מעמד הביניים בגיל העבודה הוא איכות החינוך. אנשים גרים ליד בית הספר של הילדים ולא ליד העבודה. מפעל אינטל למשל היה תקווה גדולה לעיר אבל מרבית עובדי אינטל לא גרים בקריית גת.
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים. אבל לא תמיד זה מצליח, למעשה בדרך כלל לא, ולפעמים הכשלון גם כואב. דוגמה להצלחה של התארגנות שכונתית הוצגה כאן במאמר על ...
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  אנשים שומעים את המילה מתמטיקה וישר בורחים. אז הנה מאמר פתיחה שמסביר בקלות ובלי אף נוסחה למה קיימות ערים ופרברים. הוא מתחיל ממשהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק ה...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ... משקיעה מיליארדים ב3000 משפחות פוטנציאליות שמצבן הכלכלי מאפשר להן לגור בישוב קהילתי.מניסיון העבר, כדוגמת עומר, מיתר ולהבים והמצפים בגליל – מי שקם, עוזב את ביתו ועובר לישובים חדשים, אלה לאו דווקא אלה הגרים באזורים מרוחקים אלא אנשים שנמצאים בסביבה – כאלה שהעתקת מקום מגוריהם לא מוביל לשינויים דרסטיים בחיים. במקרה שלנו יכולים אלה להיות תושבי ערד, באר שבע וערים אחרות בנגב שמצבם הכלכלי מאפשר להם לעשות זאת.האם כך נחזק את הנגב? ומי ירוויח את הארנונות? רמ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...קשר בין המטרה לתוצאה. " למה להגיד שאתם רוצים שנפסיק להשתמש ברכב פרטי אם אתם בעצם בונים לנו עוד חניות?" הוא שואל ועונה, "אם העירייה הייתה רוצה, היא הייתה מקדמת תשתיות ותוכניות לעידוד ההליכה ברגל שבאמת יש להן סיכוי לגרום לעוד אנשים ללכת ברגל. אבל העירייה לא רוצה. העירייה רוצה דבר אחד מאוד פשוט – חניונים."ועכשיו עוד יותרלאחרונה הכריז חולדאי על האפשרות של תושבי העיר לחנות ללא מגבלה במשך היום בכל האזורים. אביב לביא מציג בגלובס את הטיפשות מאחורי ההצעה...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...לו לפעול ללא שינוי, בהיותם מגדירים את דפנות כיכר הכניסה הראשית מציר המושבה הגרמנית-הגן הבהאי".לצערי אני חושב שהפתרון לא יספיק. הפתרון יאפשר לעירייה לגרור רגליים ולרכבת להתנהל בגובה הנוכחי לעוד חמישים שנה. אנשים לא מוכנים לצעוד מעל 500 מטר כדי להגיע לאטרקציה כלשהי. אם הפעילויות בנמל יהיו מוקד מעניין הם ייסעו לשם ברכב. האזור יישאר מנותק מסביבתו בדומה למתחם התחנה בתל אביב.הערכה פסימית יותר תטען שהוא בכלל לא יתרומם. הניתוק משכונות המגורים יהרוג אותו.
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'". ביקורתו של אליקים חשובה במיוחד לקראת הרחבתו של הנמל והתחלת פעילותו של אזור "יריד המזרח" ביולי.בכתבה מציג צדיק את הדרך בה הוא רואה את התפתחות נמל תל אביב: "בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת ...