חיפוש - חדשות , אס , נח |1| - דף 7

• 

  על מלון ופרח וגם לאס וגאס

  27.02.14
  ...לות היו נוהרים אליו. אפילו מירושלים הגיעו. היה בו גם משטח ריקודים ענקי, והיה מחשב עם 72 תכניות של גולות צבעוניות מתחת לרצפה."המחשבה על מלון וימי זוהר, ביחד עם הניחוח המיוחד של הכתבה הזאת, זרק אותי לפתוח את ספר הקאלט "ללמוד מלאס וגאס" והbה אחת הסיבות מדוע:"ארכיטקטורה רלוונטית, היא ארכיטקטורה שמפנימה את נחיצותו של הביטוי הסמלי, שמתאימה את עצמה לצרכים הנוכחיים של בני האדם ושצנועה מספיק כדי ללמוד אפילו מלאס וגאס." (מתוך: ללמוד מלאס וגאס/ונטורי-בראון-...
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  ...פורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המקצוע הזה נחשב מכובד, מלא פאסון, ואף יוקרה. כבוד למקצוע- כמה יש לנו עוד ללמוד בנושא. ולא רק בתחום הבניין. "אם לא נקים פה בתי ספר למקצועות הבניין בקרוב, גם לא יהיו אנשים שיודעים את המקצועות האלה. אנשי המקצוע פורשים ויוצאים מהענף, צריך לנצל את הידע שלהם ...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ... העניינים. החכמה הגדולה היא לאו דווקא המרחקים עצמם.. אנחנו הרי מדינה קטנה סך-הכל. חכמה גדולה, גלומה במחברים האורבניים, או - התכנון מוכוון הולכי הרגל ורוכבי האופניים.המחבר הוא סוד ההצלחה. מרחב עירוני מתפקד בעל קנה מידה נכון, ואסתטיקה נעימה לכל הפחות (אם לא יותר), הוא ההופך לאבן דרך המדברת בעד עצמה בלוח המשחק העירוני. אם כפי שבבאר שבע השכילו לחבר את תחנת הרכבת בגשר לאוניברסיטה, לעתים קרובות זה מה שעושה את כל ההבדל בין תחנת רכבת נטושה, לאזור שלם שוק...
• 

  לא לצאת למרפסות!

  25.12.13
  אסון כבד נמנע אמש במבנה מגורים חדש בחדרה בעת שמרפסות בקומה התשיעית קרסו אל הדירות שמתחתיהן וחלקים מהן אף נפלו אל הרחוב.מדובר בפרויקט "גינדי בפארק" הכולל 76 דירות בשני מגדלים בני תשע קומות כל אחד. המגדל הראשון כבר מאוכלס במלואו. למרבה המזל ההתמוטטות ארעה במגדל השני שאליו הספיקו להיכנס 2 משפחות בלבד."לא לצאת למרפסות" כך הנחתה עיריית חדרה את 38 בעלי הדירות המבועתים בבניין התאום שמרפסותיו עדיין עומדות... מי יתן את הדין?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקע...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...רב לספר מקצועי חדש, כזה שיסעיר את הרוחות ולא רק ילטף, אלא יהיה בעל אמירה של ממש. נדרשו שנתיים שלמות לתרגם את הספר "אמנות: אדריכלות, תסבוכת" ולהוציאו לאור בארץ, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא ועל כך נוכל להודות להוצאת פיתום ולאסתר דותן עבור מלאכת התרגום. הספר הוא למעשה אסופת מאמרים וביקורות שפורסמו ע"י האל פוסטר, מבקר אמנות ופרופסור בפרינסטון, במבחר אתרים ומגזינים מקצועיים בחו"ל. חלקו הראשון של הספר סוקר אדריכלי על, כוכבי אדריכלות להגדרתו, א...
• 

  אדריכלות המשפט

  19.11.13
  ... ישנן השלכות ישירות על ההליך המשפטי ותחושת הצדק של האזרח הנחשף אליו. ביכולתו לחזק את מודעות האזרח לזכויותיו בהליך או את תחושת הציבור כי ההליך המשפטי מבוסס על ערכים ראויים ושואף לעשות צדק. עם זאת, כל עוד מרחב המשפט נחזה כרקע פאסיבי בלבד, הוא נשאר מוגבל ובכך מפוספסות במידת מה יכולותיו לשכלול המערכת המשפטית והיחסים בין החוק לאזרח." בלוג מקסים ומעמיק של כרמל חנני, על הקשר שבין חלל למשפט. חנני טוענת שהחלל המשפטי עשוי לתרום לקיומו של הליך צודק יותר, במ...
• 

  איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?

  24.06.13
  ...ימור התחנה הכוונות היו טובות מאוד, אבל הפריטו את המקום וזה שקיבל את החוזה עושה מה שבא לו. אסור להפריט מתחם שלם לשימור, וקשה לי לומר שהמתחם הזה מספר היום את הסיפור של התחנה. זה נהיה מישמש - מקום נחמד מאוד לחתן וכלה, אבל בין זה לשימור התרחקנו. גם בשרונה הפריטו את המקום, ואומרים שיש פיקוח, אבל אני סקפטי. העיקרון הוא שצריך שהמתחם יישאר בשליטת הציבור. אישית, אני אופטימי שבית הספר והמתחם ההיסטורי יצליחו לשרוד בצורה טובה גם אם הם יהפכו לחלק מפארק שרון".
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...עיר?מרכז העיר הגדולה, תל אביב במקרה שלנו, מציע הרבה מוצרים, במאמר הזה עסקתי רק באחד מהם - עבודה נגישה. במאמרים הבאים אסקור מוצרים אחרים כמו סקס, שידוכים, ביטחון אישי, מגורים, חינוך, קהילתיות, מיתוג ועוד. לא כולם מוצרים רשמיים אבל את כולם מספקים העיר והפרוור ברמה שונה. סל המוצרים הזה בכללותו מראה שלעיר הגדולה יש יתרון אם אתה עני או עשיר. אני טוען שאם אתה ממעמד הביניים, הפרוורים יתנו לך תמורה גבוהה בהרבה מאשר תל אביב. מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי שבו הולכים האנשים סתם כי משעמם, סתם כדי להיפגש, סתם לצאת קצת. זה למעשה המגנט העיקרי שלו - שטח ציבורי, רחוב "קארדו" קלאסי, הולכי רגל וילדים בלי תנועת מכוניות שמפריעה, עם מיזוג אוויר. * צילום - מיכאל יעקובסון.אז רגע, אולי בכל זאת זה טוב? אולי פשוט מרכז העיר צריך לעבור לקניון וזהו?לא. בקניון ישנה מלכודת סמויה. כדי להבין אותה צריך לראות מה אין ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... איפה גרים המרצים של אוניברסיטת באר שבע. והסטודנטים איפה? כשבאר שבע הייתה במרחק שעתיים מתל אביב הם גרו, בילו, עבדו בבאר שבע. בניגוד לכל מה שטוענת הממשלה, ראשי הערים ועמותת מרחב – אם אתה רוצה להטיב עם עיר בפריפריה, אסור לך ליצור לה חיבור מהיר למרכז הארץ. חיבור כזה יבטיח דיכוי כלכלי. נעליים יוקרתיות? בכיכר המדינה ולא בבאר שבע. עורכי דין לפטנטים? בתל אביב ולא בבאר שבע. קורס להשתלמות, מבחני קבלה לעבודה, הצגות תיאטרון, בילוי של ארבע שעות...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...ין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בא...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם. 1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהש...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...ם בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותב...