חיפוש - אש , בטו |1| - דף 12

• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...חרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה ל...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...לה בגג וכמות ההשקיה שהיא דורשת: גג ירוק אינטנסיבי, גג ירוק אקסטנסיבי ו"גג חי" (שמכונה גם "גג חום"). הבחירה בטיפוס כזה או אחר של גג-ירוק נובעת כמובן מהתנאים שיש באתר ומצרכי המשתמשים, אך גם מאידיאולוגיה. הטיפוס הראשון של גג ירוק – אותו ניתן למצוא גם מעל חניונים ובמרבית גינות הגג הפרטיות – הנו גג בגינון אינטנסיבי, כלומר עם תוספת של השקיה מלאכותית. הגג הירוק האינטנסיבי אינו מוגבל בסוגי הצמחייה וניתן למצוא בו ירקות ועצים. לרוב, מצעי הג...
• 

  בית בשרון

  9.12.11
  ...ותו בחצי קומה מהרחוב ותורם לתחושת הפרטיות. במפלס הקרקע נמצא אזור המגורים: חלל בגובה ארבעה מטרים אשר בו ממוקמות הכניסה לבית והפונקציות הציבוריות .קשר ישיר נוצר בין אזור המגורים לאגף הילדים הגבוה ממנו בחצי מפלס ואגף ההורים הנמוך בחצי מפלס. חומרי הבניה שנבחרו לבית הינם חומרים פשוטים ואופייניים לבניה המקומית בארץ: תקרת בטון חשוף עם תבניות קרשים, קירות טיח לבנים ורצפת עץ אלון גולמי. שביל הכניסה לבית יצוק מבטון מסורק והדק בגינה מבוצע בעץ אורן.
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...נטטי? איך בוחרים דשא סינטטי? האם צבעם של הסיבים ישתנה במהלך השנים? ומה הקשר בין חול סיליקט לסיב כפול? כל התשובות כאן.התקנת דשא סינטטי, כיצד זה מתבצע?התקנת דשא סינטטי תשתנה בהתאם לסוג המשטח עליו הדשא הסינטטי יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודשא טבעי, פרישת חצץ שומשום לאורך המשטח בגובה של 3-5 ס"מ, הידוק תשתית החצץ, פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן:
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...ברקוד כדקורציה לחזית מוכר מפרויקטים שונים וצרפתי כאן שתי תמונות בנושא אבל אני חייב לציין שהפרשנות של ניר לנושא יחודית יותר. גם הבחירה בחומרים וגם השימוש של הברקוד כמסנן תאורה הופכים את המשחק למשהו מתוחכם יותר. עצם הבחירה של ברקוד כחזית לגלריה ועוד בכיכר המדינה יש בה אפילו מעשה חתרני והומוריסטי יחד. "בואו, בואו. אתם הרי מבינים בקניות יותר מאשר באמנות אז הנה מה שאנחנו מראים לכם - תגית מחיר." אותי זה שיעשע ועל אדריכלות כזו אני בהחלט אומר - שאפו!
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...ט במרכז יהוד -"בלה לוגאנו", רובע עירוני חדש שתוכנן בהשראת החלק האיטלקי של העיר לוגאנו, ושואל האם מדובר בחיקוי אדריכלי מביך או בפרויקט שיפיח חיים אורבניים חדשים בפרבר הרדום? "פרויקט לוגאנו הוא שילוב של יומרות גבוהות מצד ראש עירייה אחד, תנאי שוק מתירניים, משמעת אדריכלית רופפת וניסיון למיתוג של עיר מנומנמת" כותב נועם. "הפרויקט עלה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות, תחילה כקוריוז ולאחר מכן כתוכנית ממשית שמקודמת בדיון במוסדות התכנון והבנייה. המניע...
• 

  מרפאת מומחים לרפואת שיניים

  12.06.11
  ... משרד ו- 2 חדרי טיפולים עוצבה בדקדקנות ובקווים מינימליסטיים עם התייחסות ותכנון של הפרטים בחלל. משום שהחלל אינו גדול וצריך להכיל בתוכו משתנים רבים בחרנו להתמקד ולייצר תחושה של חיבור והמשכיות ע"י שימוש חוזר בצבעוניות שהוגדרה מראש המתבטאת ומלווה את כל החללים יחד וכל חלל בנפרד. הגרפיקה האופקית על הקיר מזמינה את המטופל ומובילה אותו מדלת הכניסה אל חלל הקבלה, ניתן לראות באופן דומה גם במבט על של החלל שמתחיל כחלל צר ונפתח לחלל עגול עוטף ומקבל. ליצירת ...
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  תחרות בינלאומית פתוחה מציגה את השאלה: איזה סוג של ארכיטקטורת הזכוכית יוקם בשנת 2050, 40 שנה מהיום? התחרות רעיונית, נושאת פרסים מרשימים (פרס ראשון בשווי 84 אלף שקל למשל) וההרשמה פתוחה לקהל הרחב וללא עלות הרשמה. תאריך הגשה אחרון – 1 לאוגוסט 2011, נא שימו לב לכך שגיליון ההגשה הבודד צריך להגיע פיזית למארגני התחרות עד למועד זה. מדברי המארגנים "עיצוב 2050" הוא נושא הקונגרס העולמי הבא של איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), שייערך בטוקיו בספטמבר 2011....
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והעושר היצירתי אשר יוכל לקדם את ענף האדריכלות. באף אחת מהתחרויות האחרונות: עירית חולון, עירית אילת ובצלאל לא יצאה הגבלה מהסוג הנ“ל. אני מבין את הרצון לקבל הצעות איכותיות מבחינת הניסיון של המשתתפים בת...
• 

  ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים

  21.04.11
  ...ת רישומי הסקיצות של האדריכלים הגדולים. "למרות שהמחשבים דחקו החוצה את שולחנות השרטוט ממרבית משרדי האדריכלים" כותב דביר, "מתברר שמעמדה של הסקיצה נותר חזק ומבוצר. הסקיצה היא אותו רגע מופלא שבו רעיון עיצובי או אמנותי מקבל ביטוי ראשון באמצעות כמה קווים מהירים או מודל רעיוני מפיסות של קרטון ביצוע, הרבה לפני תוכניות העבודה והמדידות." עורך הספר, העיתונאי ויל ג'ונס, כותב "לאדריכלים יש פורטפוליו מרתק של עבודות שמעולם לא נחשפו לעולם ועם זאת הן מהותיות מ...
• 

  בית הלוחם החדש בבאר שבע

  11.04.11
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מציגה את מבנה בית הלוחם החדש בבאר שבע. המבנה תוכנן על ידי משרד קימל - אשכולות בשיתוף עם האדריכל שחף זית. הכתבה כוללת ראיון עם איתן קימל וכן ביקורת. מבנה בית הלוחם עשוי מסדרה של גופי בטון החובקים את הכניסה הראשית והחצר הפנימית. חומר הבנייה העיקרי הוא בטון חשוף המזכיר את בנייני האוניברסיטה ומתייחס גם לאנדרטת הנגב של דני קרוון. לא כל המשתמשים מוצאים את הרושם המאסיבי הזה נעים במיוחד. בסיום הכתבה מציג דביר את ביקורתו...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  בכתבה בגלי צהל ובמקומון קריית מלאכי הוצג המהלך של ראש העיר מוטי מלכה למיתוג מחדש של קריית מלאכי. אופנת המיתוג העירוני התפשטה לאחרונה כאילו שזה פתרון קסם. אילת, קרית מלאכי ומקומות אחרים פונים לטפל בתדמית שלהם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריי...