חיפוש - אש , שפע |1| - דף 13

• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...קטים שעד כה נותרו על הנייר בלבד. פרויקטים תיאורטים, עיצוביים ואחרים ישפטו על ידי פאנל בינלאומי מכובד של אדריכלים, מעצבים, תיאורטיקנים והיסטוריונים. כל הפרויקטים שיוגשו לתחרות יהיו מועמדים לפרסום ב "Unbuilt Visions 1", הכרך הראשון בסדרה שתאסוף, תאצור ותתעד מגמות באדריכלות ובעיצוב הרעיוניים.התחרות בחסות D3 שבסיסה בניו יורק, תוכנית שנתית זו פתוחה לכל אדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבים, סטודנטים, ומעצבים אחרים של הסביבה הבנויה. אדריכלות בלתי בנויה ופרויקט...
• 

  איך מתקינים פרקט עץ - שיטות ודגשים

  21.05.12
  ... התשתית על גביה מתקינים פרקטים מעץ, ריצוף פרקט עץ ניתן להתקנה על גבי מספר תשתיות כולל בטון, אריחים ועץ. יש להתקין על גבי משטח ישר, יבש ומפולס בלבד, מומלץ להוביל אריזות פרקט מעץ טבעי לאתר לפחות 48 שעות לפני התקנה. להגדיר מראש כיווני התקנת לוחות פרקט, לאורך או לרוחב החדר ולאפיין נקודת התייחסות בהתאם לכניסה או לקירות. התקנת פרקט מעץ על גבי חימום תת רצפתי דורשת בדיקת יצרן והכנה מקדימה הכוללת הפעלת החימום שלושה שבועות לפני הרכבת פרקטים, יש לקחת ב...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ... לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ, עו"ד אייבי נאמן ועוד. נאמן מחזיק קרקעות בצפון-מערב העיר וגודוביץ' תכנן תוכנית חלופית לקרקע המגדילה את אחוזי הבניה המותרים על פי 3700. טענתם העיקרית של גודוביץ' והאחרים היא שתוכנית ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  חללים רטובים - תערוכה קבוצתית

  3.11.11
  ...ין חברת זהבי עצמון לבין המחלקה לעיצוב תעשייתי, בניהולו של דודי ראב"ד, H.I.T המכון הטכנולוגי חולון, נטווה קורס "חללים רטובים" בהנחייתה של מעצבת המוצר גלינה ארבלי. בקורס, התבקשו הסטודנטים לעצב אביזרים לחדר האמבטיה והשירותים, כאשר הערך המנחה בפרויקט היה התבוננות וחקירה את הסובב אותנו וכיצד ניתן לשלב ערכים של מודעות סביבתית ואקולוגית לתוך הפרויקטים. מעבר לערכי האסתטיקה, התבקשו הסטודנטים לחקור שימוש יעיל וחכם בחומרי גלם ממוחזרים ומקומיים, לבדוק אודות...
• 

  מדוע כדאי לבתי עסק לבחור בדשא סינטטי?

  1.11.11
  ...ולים לבחור בדשא סינטטי שיעניק לגינה את המראה המבוקש, תוך שימוש נמוך במשאבים של כדור הארץ ואף חסכון כספי לבית העסק בטווח הארוך. הסיבות לחיפוש אלטרנטיבה לדשא הטבעי בתחום העסקי בעת טיפול בדשא טבעי צריך להשתמש במים יקרים אשר מגיעים מהטבע. זהו פרט חשוב במיוחד בישראל אשר סובלת ממשבר מים, ואסור לבזבז אף טיפה. כמו כן, כאשר מטפלים במדשאה טבעית יש צורך בהשקעה רבה. מבחינת התחזוקה: יש לכסח, להשקות, לדשן ולרסס כנגד מזיקים (עם חומרים כימיים שעלולים להז...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...יכלים בחו"ל. להלן הסיכום המופיע במסמך: לאדריכלים הצעירים המצויים בתוך הליך הרישוי נגרמת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי משמעותי. בחודשים האחרונים השתתפו נציגי האדריכלים הצעירים במספר פגישות עם הרשם ועם הוועדה המייעצת בראשות נעמה מליס. יש לציין, שהמערכת עצמה הפנימה כעת, שלוש שנים לאחר תחילת השמת ההליך החדש כי מספר הכשלים בו מחייב בדק בית רציני ושינויים משמעותיים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למיני...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ...מראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מודה "שאם תהיה תנופה בבנייה אז בוודאי תורגש תנופה גם במשר...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מע...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  כמה באמת ירוקה שכונת סביוני ____ הירוקה? כנראה שהיא בכלל לא. שתי כתבות ב NRG מספרות את הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחס...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...רכבת איפשרה להם להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר וזולה יותר מאשר המכונית... אבל שנה לאחר הניסוי התגלה שפחות מ 10% מהם המשיכו לנסוע בתחבורה הציבורית. למרות שהם עצמם הודו שזוהי הדרך המועדפת, לאנשים יש יחס אחר למכונית שלהם - היא יוצרת אצלם את האשליה של חופש תנועה (אני יכול לצאת מתי שאני רוצה), את הרגשת הפרטיות. למרות הצדק בטענות לגבי כדאיות כלכלית, זיהום, צפיפות, יצירת רחובות עירוניים גרועים ועוד, המכונית כנראה תישאר כאן עד שימצא פתרון תחבורתי חדש.
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.