חיפוש - חדשות , באר , גל |1| - דף 13

• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ל המרפסות או פשוט לסגור אותן. זה כואב לי מאוד מפני שהבניין הזה התפרסם בכל העולם בגלל החדשנות שלו. כשאני עובר שם היום אני מפנה את הראש לצד השני של הכביש. אני לא יכול לסבול את מה שעשו לו".כרגיל נועם מצדד בשימור של כל מבנה כמעט בארץ וכרגיל אני בצד השני של המתרס. נועם בשם השימור מקדש כל מבנה, יפה או מכוער, חשוב או איזוטרי. אני בשם הקדמה מוכן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומ...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...חו"ל, שליטתן בטכנולוגיה העכשווית לשם יצירת סביבות ייחודיות וקידום האדריכלות. עיריית חולון שמה לה למטרה לקדם נשים בכל תחומי החיים . האדריכלות היא אחד התחומים שעשייתן של נשים בו מרתקת ומסקרנת מאד בשנים האחרונות. נשים אדריכליות בארץ ובעולם כבשו לעצמן מעמד מרכזי ומוביל, ואת עבודותיהן ניתן למצוא בכל תחומי התכנון ובכל קני המידה של התכנון האדריכלי. יהיה מעניין בואו בהמוניכםאדריכלית בתיה סבירסקי מלול- אוצרת הכנסלוח זמנים ...
• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  מאמר מעניין של דקל גודוביץ' ב"כלכליסט" מהרהר על סופה של תקופת הראווה באדריכלות עם התקדמות המשבר הכלכלי. כדוגמה הוא מציג את גורלו של מרכז נימאייר בספרד שנסגר תשעה חודשים לאחר פתיחתו. בהמשך מדבר דקל על התחרויות הנהוגות בארץ והבעיות המתעוררות בהן.מרכז נימאייר באווילה שבספרד היה אמור להיות תחרות למוזיאון גוגנהאיים שבבילבאו. המרכז תוכנן על ידי האדריכל הנודע אוסקר נימאייר אך למרות תשומת הלב הרבה שקיבל מאז נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבוד...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות...
• 

  שנה נסגרת ושנה חדשה מתחילה

  1.01.12
  ...Xnet חוזרת לעשרה משרדי אדריכלים שהציגו השנה באתר ושואלת כל אחד מהם מהו הפרויקט הנבחר שלו ומהו האירוע האדריכלי של השנה. בעוד שעל האירוע יש יחסית הסכמה - המחאה החברתית, הרי שבנוגע לפרויקטים הנבחרים יש רק מכנה משותף אחד - הם לא בארץ. מאכזב קצת לגלות שאף פרויקט בארץ לא ראוי לדעתם של האדריכלים הישראלים להיות מוזכר. יכולות להיות לכך רק הסיבות הבאות:א. אנחנו פרוביניציאלים להחריד.ב. האדריכלות בארץ לא טובה.ג. כל התשובות נכונות. לעומת המבט העגום של Xne...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ך עיר-עולם מסוגלת למשוך משאבים מהפריפריה ולצמוח עוד ועוד על חשבונה. הטכניון מקים שלוחה בניו יורק - מה רע? אוניברסיטאות מהוות מנוע ליצירתיות ופיתוח, את זה מבינים כולם. כשלטכניון תהיה שלוחה בניו יורק, יגבו בה דמי לימוד כנהוג בארצות הברית וכך גם דמי מגורים ומחייה. זה אומר שסטודנטים ישראליים לא יוכלו ללמוד שם. לעומת זאת, יושקעו בה כספים רבים בפיתוח, במעבדות ומכוני מחקר. אם נוסיף לזה את הנגישות הגבוהה לחברות הענק האמריקאיות, ברור שהמרצים והחוקרים הח...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך...
• 

  פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז

  21.11.11
  ...יה בלתי נגיש תוך הפיכת המגבלות להזדמנויות וזאת בצניעות ובכבוד למקום." הפרס יוענק מחר (22 נובמבר) באירוע חגיגי במעמד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי , חבר השופטים בוועדת הפרס ומקבלי הפרס בשנים קודמות. בעבר זכו בפרס אדריכלי נוף בולטים כגון צבי דקל, ליפא יהלום, דן צור ושלמה אהרונסון. משרד ברוידא-מעוז מעורב לאורך השנים בפרויקטים מהמובילים והחדשניים בארץ – פארק אריאל השרון, שיקום גן צ'רלס קלור, ליווי נופי לקטע המרכזי של כביש שש, מדרון יפו ועוד.
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מהקהל. התכנון מתאים לכינוס...
• 

  מוזיאון אדריכלות יפתח בחיפה

  30.10.11
  ...יבה החזותית שהדור של אבי ייצר ורואה בה רקע לסרטי." העיסוק של הבן באדריכלות ובאביו הוא שמביא אותו לבניית המוזיאון החדש. אנו מצטרפים בחום לסיכום הנושא של נועם:"הקמת המוזיאון היא בשורה טובה לקהילה האדריכלית בארץ הסובלת מחוסר ייצוג מתמשך מבחינה מוזיאלית, מלבד תערוכות מתחלפות בגלריית בית האדריכל ביפו או בגלריות קטנות, ותערוכות נדירות במוזיאונים הגדולים. החלל אמנם צנוע בממדיו, כ-180 מ"ר בלבד, אולם לדבריו של גיתאי הוא ייתמך בתשתית וירטואלית מכובדת."
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  מיכאל יעקובסון חוזר בבלוג "חלון אחורי" ומציג הפעם את מחסני התחמושת הבריטיים הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט...
• 

  פרס ברקלי 2012 - תחרות סטודנטים

  21.09.11
  ...ן? את מי הוא משרת? למה אתה מאמין שהמבנה עובד טוב כל כך ? איך תרמו כל הגורמים הללו לבניית משמעות ציבורית ייחודית? אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מעניקה את פרס ברקלי לעבודות סטודנטים לתואר ראשון בארכיטקטורה, בנושאים של אדריכלות חברתית. התחרות מורכבת משני שלבים בהם נדרש להגיש מאמר ברשת (בשלב ראשון 500 מילים, באנגלית כמובן). פרס ראשון - 4000 דולר, סך הפרסים - 12,500 דולר. תאריך אחרון להגשת שלב א - 1 נובמבר 2011 פרטים נוספים באתר התחרות:
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...ל שלוש נפשות בדירה של חדר וחצי." עם טענה אחת של שוקן (ומרחב בכלל) אני לא מסכים והיא מוצגת בתמצית בפסקה המתנשאת הבאה המתייחסת לצפיפות העירונית: "לא בכדי מתבטאת מחאת האוהלים במלוא היקפה במרכז תל אביב - המרכז העירוני היחידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים ...