חיפוש - חדשות , בד , זית |1| - דף 7

• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...כלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשוב יותר. בקרב האנשים היה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו ...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...משותפים; ועד פנים – בחינת את הייחוד הפנימי של היחידה, הפרט, או המשפחה בעיצוב הדיור לקידום הזהות העצמית, הבעלות, והאינטימיות. הארכיטקטורה העולה מכך תטען כי ביטוי עיצובי דורש מטרה מעבר להנחות הפורמליות ולביטוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות רגישות לסביבה תוך טיפוח פתרונות רעיוניים...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...ובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפרשנות שלה לשכר הטרחה הייתה מחמירה עד כדי הגזמה. לדוגמה, בתכנון חדר שינה בגודל 24 מטר היא אישרה תכנון של 9 מ"ר בלבד. הנימוק היה שהחדר גדל ב 9 מטר יחסית לתכנון המקורי. עם כל הכבוד לשופטת, החישוב הזה אבסורדי, הרי...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ...אותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך. אבל אחרי שנהנינו כדאי גם שכל אחד יסתכל על עצמו שניה... אני זיהיתי בעצמי סימני י...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...וכניות על הפרויקט באתר ArcHeb . שני הכותבים מתייחסים גם לעובדה שלא נבחר זוכה בפרס בקטגוריית "האדריכל הצעיר" - פרס המוענק על תכנון או מחקר אדריכלי של אדריכל מתחת לגיל 40. לוועדה הוגשו רק ארבע מועמדויות והשופטים החליטו שאף אחת מהן אינה ראוייה לפרס. אחת המועמדויות הייתה של צבי אלחייני, שהקים ומתחזק את "הארכיון הישראלי לאדריכלות". גם כאן אני מצטרף להרגשה של הכותבים שהיה ראוי לתת לו את הפרס, בטח בשנה שבה הם חושבים שאף אדריכל לא הגיש בניין ראוי.
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  שרון היבש מציגה ב Xnet ראיון עם האדריכל ארנון ניר על תכנון הגלריה זימאק הנמצאת בכיכר המדינה. ניר עיצב את חזית הגלריה בדוגמת ברקוד, עשוי ברזל שחור. השימוש בברזל מתחבר לאדריכלות הכיכר המאופיינת בבטון חשוף ולבני סיליקט. תכנון הגלריה בוצע על ידי ארנון ניר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ענקיים (שהורכבו ממזרונים לחים עם מערכת טפטפות), חודר פנימה אל תוך חלל בית הספר ויוצא החוצה דרך הכיתות. הוספת לחות לאוויר הופכת אותו לכבד יותר וקר בכמה מעלות. באקלים מדברי ויבש פתרון זה של מגדלי קירור חסכוני מאד באנרגיה ויעיל. הכתבה מציינת ובצדק "הרגישות של קיסלוב לבנייה עירונית-מדברית והטכנולוגיות המקוריות שפיתח זכו לפרסום רב בתקופתו, בין השאר במגזינים ...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש עם כיפת זכוכית בלי כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש ...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנצ...
• 

  תל אביב נגד חיפה ולהיפך

  29.03.11
  ... עם החייאת שכונת הדר הכרמל. את דעתי על ההצהרות השיווקיות והפוליטיות של יונה יהב כבר כתבתי כאן אבל אני חושב שראש העיר חיפה אינו טועה בניתוח העקרוני שלו - הוא נלחם מול כח המשיכה של מדינת תל אביב. באופן מפתיע מנחה יואב לרמן בדיוק השבוע דיון הפוך ב"מועצת העם" בקפה בוגרשוב - האם הפריפריה מייבשת את תל אביב? זהו תוכן הדיון: האם תישארו כאן בעוד 10 שנים? למה בשביל רובנו תל אביב היא לא עיר לחיים? האם יש דברים שאי אפשר לעשות בה – כמו לגדל ילדים למשל? ה...
• 

  חיפה חיפה, עיר עם... עתיד?

  23.03.11
  ...על פני כ־60 דונם במורדות המערביים של הכרמל, פרויקט קמפוס הנמל התניע סוף סוף, וראש העיר יונה יהב יצא בהכרזות: "מחירי הנדל"ן בעיר התחתית זינקו תוך שלוש שנים ב-500%" והוסיף "אני מתחייב שכל יזם שבונה בחיפה יקבל רישיון תוך חודש בלבד מהרגע שבו התכנית מאושרת בתכנית בנין עיר." הקורא התמים יכל לחשוב שמשהו באמת זז בחיפה. למרבה הצער אין קוראים תמימים יותר. כל המהלך הריח כמו קידום אגרסיבי של העיריה והקבלנים. מה לעשות ולאינטרנט יש זיכרון ארוך. מסתבר ...