חיפוש - חדשות , בד , טבע |1| - דף 5

• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...טכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו מפר את הנוף הקיים ואף מעצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות...
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  ...לה, הולכת ומסמנת גם את הסוף. סוף השטח, סוף המשאבים, המאגרים, המחצבים, סוף היכולת של העולם הזה להכיל אותנו. בקצב הפיתוח הטכנולוגי שרץ כאן, אולי עד אז כבר ימצאו פתרון.אבל, לא מדובר כאן רק באיום של סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר. המפתח הבעייתי ביותר שעומד בפני פתרון הבעיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב כל כך הרבה קדימה. כנראה שזה גם טבע הא...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ... כוחות מכוונים, שקיבלו על עצמם תפקידים שונים - אם כבר עושים, אז לפחות שיהיה בחכמה. "חשוב להבין שתכנון עירוני הוא כלי פוליטי שמושתת על ערכים חברתיים. אין תכנון מקצועי נקי ואסור להשאיר את התכנון העירוני בידיהם של אנשי המקצוע בלבד. בפרפרזה ידועה על צ'רצ'יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יותר באוכלוסיה ושכבות רבות יותר באוכלוסייה צריכות להבין את ההשפעה של התכנון עליהן. ברמה ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?
• 

  גן לאומי חדש בהר-הצופים: ריאה ירוקה או צעד פוליטי?

  18.11.13
  ...יהנות גם תושביה הערבים של השכונות. לטענתם, שטח שייגרע מהתכנית יהפוך לחלק מעיסאוויה".בוואלה לא נוקטים עמדה ברורה אך מקפידים לציין כי "נוכח העובדה שמדובר בשטח ששולט על צירים חשובים, כמו הכביש למעלה אדומים, בנייה ישראלית במקום תימנע למעשה אפשרות של חלוקת ירושלים במשא ומתן עתידי".בכל אופן,ניתן להתרשם מהגן המתוכנן באתר האדריכלים "עמי גבירצמן אדריכלים" - ע"פ הסקיצות נראה מבטיח.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
• 

  המסמך מוגדר כתחרות אך אינו אלא מכרז

  30.07.13
  ...ניני עיריות שונים, ועוד, הכוללת שפוט מקצועי אובייקטיבי עם בכירי אדריכלי ישראל וחו"ל.אנו עומדים בפני הזדמנות חשובה ליצירת נוהל ראוי ומכובד לבחירת אדריכל למבנה צבור חשוב. אסור להחמיצה. עמותת האדריכלים קוראת לשנות את תנאי המכרז ולהכריז על תחרות פומבית, שוויונית, לקראת יצירת אדריכלות איכותית בארץ.בברכה פרופ' אדר' ברוך ברוך יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל העתק: מבקר המדינה מר יוסף שפירא פקס' 02-6529322
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, בעלי של משרד SANAA, הציגו אתמול את תכנון קמפוס בצלאל החדש. התכנון פורסם במקביל באתרים שונים, בדרך כלל עם מעט מאד ביקורת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן."לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר תכנון של גדס, מכאן נובע - התכנון של גדס מוצלח. מלבד היוהרה האדריכלית שיש בטענה הזו הרי שהיא גם מסוכנת. זו הסיבה שאני מדבר על הגורמים שגורמים לעיר להיות מוצלחת ומראה שהם לא אדריכליים. אני לא טוען שלאדריכלות אין תפקיד בהצלחה או בכישלון, אני טוען שהתפקיד הוא שולי. רק אם תהיו מ...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...קן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה הבעיה בשיקוע הרכבת?מבצע שיקוע הרכבת בעיר חיפה עתיד להיתקל בבעיות רבות כל כך שהסבירות לקיומו נמוכה. מבצע כזה ידרוש עבודות על הקו תוך כדי המשך הפעולה של הרכבת (איך בדיוק?) הורדת המסילה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט -...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך ק...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקר...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ענקיים (שהורכבו ממזרונים לחים עם מערכת טפטפות), חודר פנימה אל תוך חלל בית הספר ויוצא החוצה דרך הכיתות. הוספת לחות לאוויר הופכת אותו לכבד יותר וקר בכמה מעלות. באקלים מדברי ויבש פתרון זה של מגדלי קירור חסכוני מאד באנרגיה ויעיל. הכתבה מציינת ובצדק "הרגישות של קיסלוב לבנייה עירונית-מדברית והטכנולוגיות המקוריות שפיתח זכו לפרסום רב בתקופתו, בין השאר במגזינים ...