חיפוש - פרטי בנין , חדשות , קטלוגים , בטו |1| - דף 13

• 

  מרהיב, מפואר, אבל איך מוצאים את הדרך כאן?

  14.11.11
  ...המה מול "מפל האור", הגבות מורמות עד תום נוכח יציקת בטון חדה כתער. זה אינו אגף חדש וגם לא בניין חדש אלא "זן חדש של בניין", כפי שציין מישהו באחד מאירועי הפתיחה, ובמלים אחרות - זהו אובייקט פיסולי גדול ממדים, פטיש אדריכלי שכמו בדיעבד וכאילו בעל כורחו נאלץ להיכנע לדרישות ולהתאים את עצמו לתפקידו". אגב, נקודה מעניינת... את המשפט "ומה בצע בכל זה אם אי אפשר להבין לאן צריך ללכת, אם לעלות או לרדת" כותבים שניהם בדיוק באותן המילים... זנדברג פירסמה ראשונה.
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...בת נעמה וממשיכה, "התפיסה הישראלית והקיבעון האנטי אורבני, המושרש בקרב תושביה, שאומר כי המגורים בעיר הם המוניים, צפופים, לא נעימים, מלוכלכים ואין בהם כל חיבור לטבע, היא התפיסה אשר הולידה מצב בו, לרבים מתושבי המדינה אין קורת גג בטוחה ורבים מהם לא מוצאים פרנסה הולמת במרחק נסיעה, או הליכה סביר. התפיסה כי הכפריות היא המענה הנכון למגורים, תפיסה שהופנמה בקרב תושבי המדינה איננה עומדת במבחן המציאות במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל. עיר איננה נתיבי איילון, תחנ...
• 

  ביקורת חריפה על התנהלות בצלאל

  15.09.11
  מיכאל יעקובסון מציג ב Xnet תחקיר רציני ומדאיג על הדרך בה פעלה הנהלת בצלאל בבחירת האדריכלים שיתכננו את הקמפוס החדש בלב ירושלים. כזכור, שיטת הבחירה עוררה מחלוקת רבה וכעת כשיעקובסון חושף עוד ועוד פרטים כבר לא בטוח שזה רק "מסריח אבל חוקי". החשיפה של מיכאל עושה את מה שהיו אמורים לעשות עמותת האדריכלים וארגונים דומים עוד לפני בחירת הזוכים. ישנן לא מעט טענות שעולות בו לגבי הסמכות שנטלה לעצמה הנהלת בצלאל בפסילת התחרות המקורית ובחירת הזוכים. אבל מכל הט...
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  ...כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפריה מבטיחים הזנחה מתמשכת. לעומת המבנה הנסיוני, מזכיר בכתבה האדריכל דן איתן שכונה שתכנן עבור משרד השיכון עם שותפו המנוח יצחק ישר בדימונה, ומתגאהבמצבה גם כיום. "מרצה מאוניברסיטת תל אביב נסע לדימונה ...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ...פרויקטים צפופים, על עבודה במרכזי ערים ומגדלים. הוא מדבר על צפיפות ועל בניה ירוקה, על המגמה שפזרה אנשים לפרברים וכיום מצופפת אותם חזרה אל העיר הגדולה. בין השאר הוא מיג את פרויקט Roppongi Hills שתכנן המשרד בטוקיו - מגדל מגורים של שימושים מעורבים, "עיר בתוך בניין" כדבריו עם תחנת כח קטנה משלה, משרדים, קניות, מגורים, מבני חינוך, גינות פתוחות ומקורות, אמפיתיאטרון במרחב הציבורי הפתוח ואולמות תיאטרון וקולנוע. * התמונה מאתר משרד KPF של הפרויקט בטוקיו.
• 

  הבוגרים החדשים מציגים

  27.07.11
  ...נים נחשבים עדיין אחים חורגים של בתי הספר לאדריכלות. בשונה מאדריכלות אין הכרה במקצוע הזה כמקצוע רשמי על ידי החוק ומשרד התעשייה והדבר פוגע בבוגרים ובכיוון הלימודים. למרות שנעשית עבודה בנושא, לא ידוע מתי ואם בכלל יהפוך המקצוע למוכר ומוגדר ועד אז נאלצים הבוגרים להתחרות במאות מעצבים חסרי תואר אקדמי, דבר שמקטין את יכולתם להתמקח על שכר ולהוביל צוותי תכנון. * התמונה - יעל טולדנו, המכון הטכנולוגי בחולון. כפר נופש מדברי המבוסס על אשקוביות בטון (הדמייה)
• 

  הטרנד הירוק הבא - טורבינות רוח

  11.07.11
  ...משרד הפנים החל בדיון ציבורי אתמול (10 יולי 2011) בנוגע להסדרת התכנון, הרישוי וההקמה של טורבינות רוח כמקור לאנרגיה ירוקה. למרות ש "ירוק = טוב" יש נקודה אחת שאני מקווה שנלקחת בחשבון - טורבינת רוח זה דבר מכוער. הסדרת השימוש בטורבינות רוח להפקת חשמל ממשיך ישירות את תוכנית המתאר הארצית למתקנים סולאריים ליצור חשמל (תמ"א 10/ד/10). משרד הפנים, פועל לקידום תחום האנרגיה החלופית במטרה לממש את החלטת הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מייצור כלל החש...
• 

  הבטון החשוף חוזר?

  4.07.11
  מיכאל יעקובסון מפרסם ב Xnet את חמשת המועמדים הסופיים לפרס רכטר לאדריכלות ומוצא גם את המכנה המשותף - הבטון החשוף. פרס רכטר לאדריכלות מוענק מדי שנתיים והוא מהפרסים היוקרתיים בתחום האדריכלות הישראלית. הפרס הממלכתי המוענק על ידי משרד החינוך קרוי על שמם של האדריכלים זאב רכטר ובנו, יעקב רכטר. הזוכה האחרן בפרס (בשנת 2009) היה משרד מייזליץ-כסיף על חידוש נמל תל אביב. מיכאל מציין בכתבה את חמשת המועמדים הסופיים לפרס: קימל אשכולות - בית הלוחם בבאר ...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ...התחמושת", אך ב-1977 קרא יצחק דנציגר קריאת תיגר אמיתית נגד פעולות בנייה ופיסול לשם הנצחה. דנציגר הציע לחרוג מהפרוגרמה הפונקציונלית של אתרי הנצחה מסורתיים לטובת עיסוק בנוף עצמו ובגלגוליו בטענה, כי הנוף עצמו הוא אשר צריך להביע את מהות הזיכרון וההנצחה, ודגש על מקום המפנה חיים ונותן חיים לבאים אליו. גם אני מזדהה עם הגישה של דנציגר שמבטאת יפה את תפיסת ההנצחה והזיכרון כחלק מהנוף הטבעי. יש משהו כ"כ חזק בעוצמת הטבע שגובר על כל חלקת בטון באשר היא...
• 

  חיבור פנל מבודד קיר לרצפת בטון

  25.05.11
  חיבור פנל מבודד קיר לרצפת בטון - פרט חיבור לבנייה קלה ובנייה טרומית עם פנלים מבודדים. חתך דרך רצפת הבטון והצגת הסגירה התחתונה והפלשונג המפנה את המים החוצה. הפרט אינו מציג ריצוף פנימי.
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  ...ל הרחוב. הוא הפך לאמן וידאו וגוף ואחר כך לפסל ולארכיטקט. ועד היום הוא ארכיטקט, כבר למעלה מעשרים שנה. סטודיו אקונצ'י אותו יסד יצר פרויקטים רבים ומגוונים, ביניהם: אי לאיש אחד בגראץ, פלאזה בממפיס, גלריה... בניו יורק וחנות בגדים בטוקיו. ב-1990 בתחילת דרכו כארכיטקט, הוא הוזמן על ידי בית ספר יסודי בפיניקס אריזונה, לתכנן סככה להסעות. הוא הציע לפוצץ את בית הספר. זאת אומרת – לא ממש. אבל נניח שהיו מפוצצים את בית הספר וחלקי קירות וגג היו קורסים ועפים לכ...
• 

  על גני סביון באור יהודה ושיווק אגרסיבי

  14.03.11
  ...פתור את מצוקת הדיור הקשה של זוגות צעירים. גודוביץ' טען אז כי כדי להפחית את מחירי הדירות יש לאפשר לצעירים לרכוש בית בסיסי וקטן במחיר כדאי ולסיים את הגימורים ואת התוספות בשלב מאוחר. הוא הציע מודל של בית צומח, שייבנה בתוך מעטפת בטון קיימת. הפרויקט הופסק במפתיע במאי 77, נמכר לאחים גידי והם שיווקו אותו. "גינדי היה חכם." אומר גודוביץ', "הוא קרא לזה גני סביון, הוריד את החזיתות שאני עשיתי ועשה במקומן טיח עם חלונות רגילים. על דירה שהיתה צריכה לעלות 100 אל...
• 

  איטום רצפה ראשונה

  7.03.11
  פרט איטום ריצפה ראשונה המראה בחתך את הקרקע המהודקת, מעליה יריעת ניילון, שכבת מדה של בטון רזה, יריעות איטום מולחמות ומעליהן היציקה הקונסטרוקטיבית עליה מונח הריצוף הפנימי. החתך כולל גם את הקיר החיצוני והאיטום מתחת לפני הקרקע.
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  ... שייתכן כי המשבר הכלכלי גורם לאנשים לחשוב מחדש מה באמת חשוב באדריכלות חוץ מהצורה". ושותפה נישיזאווה מוסיף: "מאז שהמחשב נכנס למשרדי האדריכלים, כולם נהפכו פתאום ליצרני צורות. היום אתה יכול להגשים כל פנטסיה צורנית שלך. אותי משמח שאנשים אומרים לי שהבניינים שלנו מאוד דמוקרטיים כי רוב העבודות שלנו מבוססות על הפעילויות של האנשים בתוכם. אני בפירוש רוצה ליצור אובייקטים, אבל כנראה שזה לא מתיישב עם הגישה שלנו". כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב: הבטון הנכון
• 

  מי מפחד מבטון - מפגש עם נועם דביר

  1.03.11
  יום שישי, 4 מרץ, 2011, 12:00 בית העיר ביאליק 27, תל אביב (מפה) מפגשי אומן, הופעות בגינת הבית, פונץ מיתולוגי כניסה חופשית השבוע בסדרת ימיי שישי פיקניק בבית העיר מי מפחד מבטון? אדר' נועם דביר כתב עיתון "הארץ" לענייני אדריכלות, ידבר על הנושא בעקבות סדרת כתבות שפרסם בנושא. בנוסף יעלה שאלות בנוגע לסוגיית השימור בישראל. ההרצאה תסקור שורה של בניינים איקונים שעברו שינויים מפליגים או נמצאים בסכנת הריסה ותעסוק בקשר שבין שימור לפוליטיקה, תרבו...