חיפוש - פרטי בנין , סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , בטו |1| - דף 8
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בית בסלע
11.12.13...עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא דופן, ואין ספק שניסים הוא עוף מוזר, אבל דבר אחד בטוח: אין אותנטי ממנו, ואין עוד אחד כזה. בעצם, ניסים הוא אמן. הבית הוא היצירה שלו".מבלי להיכנס לדיון של חוקים, מוסר, מותר ואסור- חייבים להודות שיש קסם ואומץ גדולים במקום כזה. באדם שקם יום אחד וחוצב את ביתו במקום כה קסום וארצי. במן אדריכלות ארעית שכזו.. שקיומה מוכח כל יום מחדש, בעבודה קשה של שימור של מצב, של חלל, של בית. האדם מול איתני הטבע. -
על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה
9.12.13...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה." -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה.... -
כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי
10.11.13...יס מעבר ממרפסת עמודי בטון ואבנים משתלבות לכיתת הקיץ . דרך התחשבות במערכת האילוצים התקציבית , אשר הכתיבה רבות בפרויקט זה והכריחה במתן פתרונות שונים ובהשקעה כספית מחושבת. שכן עלות כל הפרויקט שקול למחיר בנייתה של פרגולת עץ סטנדרטית". להמשך קריאה ב"ארכיבלנדר" לחצו כאן* לפני כשנתיים בדיוק המלצנו על פוסט "יומן מסע אנגולה" של ליאור בן שטרית, גם כן ב"ארכיבלנדר". אצטט שוב את א.עברי: "הלוואי ויהיו עוד הרבה אדריכלים כמוהו. אנשים של מעשה. ועוד מהסוג האסתטי". -
גשר המיתרים החדש (בבאר שבע) - פעם שלישית גלידה?
3.11.13"הדבר הראשון שיש להטיל ספק בנחיצותו הוא עצם ההחלטה להקים אמפי ששם לעצמו למטרה להפוך לאייקון", כך כותב האדריכל יונתן קנטי בטור אדריכלות חדש ב'וואלה תרבות'. "הקישור המיידי שעושות העיריות השונות בין כל פרויקט חדש לבין המילה המכובסת "אייקון" בדרך כלל לא מצליח לספק את הסחורה הנדרשת. במקרה של אמפי באר-שבע, אין בפועל כל קשר בין תורן המיתרים שמתפקד כתפאורה של האמפי לבין הפונקציה של האמפי כמבנה שנועד לקיום מופעים."גשרון המיתרים המעטר את הפארק החדש של באר ... -
ספרי הנחיות לתכנון עירוני
30.06.13..., תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבוריים עפ"י סוגי יישוב, מגזר אוכלוסייה, אזור אקלימי וטופוגרפיה.3. מדריך לתכנון הבית המשותף.4. מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת.5. מדריך לתכנון בנייה משמרת נגר עילי.6. מדריך לתכנון, הקצאה ופריסה של שירותי מסחר בשכונות מגורים.איך מזמינים?לרשימת הספרים המלאה קליק כאן.ניתן לקבל את הספרים בדואר ע"י פנייה לאגף האדריכל הראשי במשרד הבינוי והשיכון, בפקס 02-5847073 -
מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?
27.06.13התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ... -
אולי זו סתם בהמיות
12.03.13...עקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיבי ובמרכזו עץ זית (כמו וילה ממוצעת של אדריכלית), או מקסימום בטון חלק אבל גם עם חצץ ועץ זית (כמו יד ושם בירושלים או מוזיאון תל אביב). ב. האדריכל גם הוא לא יעז ליצור עבודה לא שגרתית, אלא יעדיף כמו היזמים תכנית שגרתית כשאת הגגון הוא יעצב בדומה למה שראה בז'ורנל שהוא מקבל בדואר מידי חודש או חודשיים". אין על יעקובסון, כשהוא טוב הוא מעולה. רוצו לקרוא. -
שקרים ירוקים על העיר והפריפריה
12.11.12...(הצרכן)?לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר במספר מעלות מאשר סביבתם. התוצאה היא שתושב העיר, רק מבחינה זו, משקיע הרבה יותר חשמל במיזוג וקירור. אם זה לא מספיק מסתבר שאורח החיים של תושב העיר גם הוא בזבזני באנרגיה. כן, מסעדות, אירועי חוצות, מסיב... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12...ים, זה הכל, אבל המדרכות צרות מדי, חשוכות מדי וחסרות פעילות תומכת כמו בתי קפה או אפילו מסחר. נראה שלמעט באירועים כמו פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, כל מוסד תרבות בו מתפקד כאי מבודד.האם מתחם התחנה יהיה משמעותי דיו לשנות את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעו... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12... ומחפש אהבה (או להפך), אני מכניס את שיקול מרחק הנסיעה כגורם שקובע עם מי אני אפגש ועם מי לא. "כשיש רצון - יש דרך", כתבה לי מישהי ואני עניתי "כשיש דרך- אין רצון". שמתם לב שיש נדידה של גרושים וגרושות אל תל אביב?מעבר לקוריוז אני בטוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר.... -
נגד דיור בר השגה
15.07.12...לחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ו... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...מינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. ... -
ונזכור את כולם! את כולם!
4.07.12.... שימור פוגע בזכותו של בעל הקרקע לפתח אותה. שימור פוגע ביכולת של העיר לגדול. שימור מקפיא נכסים במצב מחריד בו לא משתלם לטפל בהם. אני בטוח שאם עיריית תל אביב הייתה נדרשת לרכוש כל בניין שהיא רוצה לשמר רשימת השימור הייתה פחותה בהרבה. אבל הרבה יותר כיף להיות צדקן, לנפח את החזה בחשיבות עצמית פסאודו - תרבותית, להרגיש נעלה אינטלקטואלית על הילידים חסרי ההבנה ולדרוש לשמר כל מה שהיה קיים לפני שלושים שנה. טוב, רע, יפה, מכוער, חשוב, איזוטרי, הכל! נשמר את הכל! -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12...בלות בירוקרטיות אחרות שמונעות למעשה פיתוח במרכז העיר. התוצאה של כל אלה היא שפריז הופכת בהדרגה לעיר בוטיק, עיר יקרה לעשירים בלבד כשאזורי המגדלים שלה נדחקים החוצה לאזור ה 20 דקות נסיעה.טוקיו היא מקרה אחר (וסינגפור אפילו יותר), בטוקיו ניתן לבנות לגובה והעיר מאפשרת מגורים בכמויות גדולות במרכזה, מעל לעסקים ולמסעדות ולרחובות ההומים.תבחר! או מגדלים או סביבתיות.אחת הטענות המרגיזות ביותר נגד מגדלים באות משוחרי איכות הסביבה. זאת טענה אווילית כשהם מצד אחד ט...







