חיפוש - בינוי , נוי |1| - דף 10

• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...חלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים. תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשיו במאהלי המחאה. לא תפיסה סוציאליסטית של שוויון הזדמנויות מרחבי אלא הכרזה שהמרכז יקבל את המשאבים והפריפריה תלך ותחלש. חייבים לציין שיש במסמך גם התיחסויות לפיתוח בערי הפריפריה אבל הן מוצגות בצורה מאד לא משכנעת לאחר הטיעון המרכזי. מסמך סלמה מציג מחשבה מרעננת. מחשבה מקוממ...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ר להן לגור בישוב קהילתי.מניסיון העבר, כדוגמת עומר, מיתר ולהבים והמצפים בגליל – מי שקם, עוזב את ביתו ועובר לישובים חדשים, אלה לאו דווקא אלה הגרים באזורים מרוחקים אלא אנשים שנמצאים בסביבה – כאלה שהעתקת מקום מגוריהם לא מוביל לשינויים דרסטיים בחיים. במקרה שלנו יכולים אלה להיות תושבי ערד, באר שבע וערים אחרות בנגב שמצבם הכלכלי מאפשר להם לעשות זאת.האם כך נחזק את הנגב? ומי ירוויח את הארנונות? רמז: לא ערד.יש דרכים לחזק ולהתחזק אך זאת לא אחת מהן. אנו קוראי...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ... צדק יש לומר שהם ניהלו את המאבק בזירה המשפטית בה יש יתרון מובהק ליזם. הכסף של היזמים יכול בקלות לכופף כל התארגנות של תושבים. כשיש ליזם כל כך הרבה להרוויח הוצאות כאלה אינן משמעותיות עבורו. לעומת זאת לתושבי שכונה, זו משוכה גבוהה מדי. המקום היחידי בו יכולות התארגנויות כאלה להצליח הוא בזירה הפוליטית המקומות ודרכם בגופי התכנון. לחץ על הפוליטיקאים יכול להביא להתחשבות גדולה יותר בתושבים. בית המשפט הוא מקום אליו לא כדאי להכנס אלא אם הניצחון מובטח.
• 

  האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?

  22.10.12
  ...תוכנית תהפוך ליותר שוויונית ותאפשר לממשלה לפעול על פי סדרי עדיפויות לחיזוק בהתאם למבנים ולערים אותם יש לחזק (...) הרשויות גם מעמיסות על הפרויקטים דרישות תכנוניות ורגולטוריות רבות שאינן ברות ביצוע כמו יצירת מקומות חניה באזור בנוי שמונעות את קידומם של חלק גדול מהפרויקטים".אוי אוי אוי, מה אתם אומרים? לעיריות יש דרישה לעמידה בתקני חנייה? להתאמה לתכנית בניין העיר המתוכננת? חוצפנים!הבעיה בתמ"א 38 ובניוד זכויותניוד זכויות היא צרה רצינית שמזיקה לכל עיר. ...
• 

  אושרה הריסת הדולפינריום בתל אביב

  7.02.11
  ... דמי היתר והשבחה מלאים, לפי שווי שיקבע השמאי הממשלתי. כמו כן ישונה יעוד מתחם הדולפינריום מאזור מסחרי מיוחד לשטח ציבורי שיהווה המשך לטיילת וכן ייעודו של שטח קרקע שבבעלות העיריה ברחוב הרברט סמואל (12חניון הגרירה של העירייה). שינוי היעוד יאפשר בנייה של 23 אלף מ"ר לתיירות ומלונאות, 23 אלף מ"ר של מגורים ו-2,000 מ"ר נוספים למטרות מסחר. ביקורות על העסקה נשמעים כבר עכשיו. במאמר "שקוף כמו אקווריום" כותבת יעל בן יפת, חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סי...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  משרד הפנים ממשיך במדיניות החולשה וגרירת הרגליים ומפריט גם את מטרות התכנון ולא רק את הבנייה. בד"וח שיצא מטעם משרד הפנים מודים הפקידים כי אין להם יכולת להכתיב שום דבר ומכיוון שכך הם מבקשים להיענות להצעות כרישי הנדל"ן ולהפשיר קרקעות לבנייה במרכז."המציאות טפחה על פני החזון", נאמר בדו"ח, "הציבור רוצה לגור במרכז."כשמסתכלים בתכנית מגלים שהמטרה עכשיו היא להפשיר קרקעות חקלאיות באיזור נתניה - אשקלון. אין כוונה לצופף את הערים הקיימות (חס וחלילה!), גם לא לבנ...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  סדנה - שטחים ציבוריים פתוחים בעיר המקיימת

  4.12.11
  ...הכרוכות בפיתוחם ותחזוקתם; בתפקודם וחשיבותם לשימור של מערכות אקולוגיות וטבע בתוך הערים, נגישות למזון טבעי ובריא, קשר לקרקע ולתהליכים טבעיים של צמיחה והתחדשות, שמירה על מחזור המים, ומיתון אי החום העירוני וההשפעות השליליות של שינוי האקלים. חוקרים אחרים עוסקים בשאלות של ההשפעה של שטחים ציבוריים פתוחים על תחושת הנוחות התרמית בסביבה העירונית, ביטחון ותחושת הרווחה האישית. שטחים ציבוריים פתוחים מהווים גם מרכיב מפתח בהתפתחות המורפולוגית של מרקמים עירוניים...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  בכתבה בגלי צהל ובמקומון קריית מלאכי הוצג המהלך של ראש העיר מוטי מלכה למיתוג מחדש של קריית מלאכי. אופנת המיתוג העירוני התפשטה לאחרונה כאילו שזה פתרון קסם. אילת, קרית מלאכי ומקומות אחרים פונים לטפל בתדמית שלהם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריי...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  מה הופך את תל-אביב לזוהרת - וערים אחרות בישראל למשעממות? את השאלה המטופשת הזו שואל ועליה משיב האדריכל נחום כהן במאמר ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכ...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...ותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטודנטים המרוכזות יחד "כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכירות, מה שגורם לירידה ברמת התחזוקה, למטרדי אשפה, רעש וחניה וליחסים עוינים עם האוכלוסייה המקומית הוותיקה." המחקר ...