חיפוש - בינוי ערים , לד |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר והקניון
4.06.13...ר הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, קפה, ספרים, חולצות, צעצועים לדורון, עגילים לחתונה של נורית... אם ריקי כהן תוציא את הכסף בקניון, היא לא תוציא אותו ברחוב המסחרי של העיר.החלק הגרוע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי ש... -
סיסמאות ומגדלים באוויר
10.04.11...ה ישנה יותר אמר "אני לא מדבר על יפה-לא יפה, אלא על העובדה שלוקחים מחוסרי עבודה ומציגים אותם כאדריכלי-על כדי שיקדמו מגדל כמותג. למשל דניאל ליבסקינד. הרי פיטרו אותו מכל מקום ואצל צבי בר הוא מקבל את הפינה הכי חשובה ברמת גן. ריצ'רד מאייר שעשה את מרכז גטי בלוס אנג'לס, אלוהים ישמור מן הפרויקט הנורא הזה, יתכנן מגדל בן 32 קומות ברוטשילד-אלנבי והוא מוצג כאל שסוגדים לו. מלעיטים אותנו בכתבות ובסיפורים." התמונה לקוחה מהבלוג בנייה לגובה ואורבניזם בישראל. -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ... -
האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?
22.10.12תמ"א 38 היא תכנית בעייתית בלשון המעטה. אבל עכשיו מעבר לכל הצרות מנסים הקבלנים לדחוף יוזמה שתאפשר ניוד זכויות בניה בין ערים. ראשי הראשיות המקומיות עומדים כרגע ומונעים את הנושא אבל האינטרס של הקבלנים מתיישב טוב עם האינטרס של משרד האוצר וההכרעה עלולה להיות כואבת.ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית... -
העיר היא גם אמנות רחוב
28.12.11...צורך העבודה לעיריית תל אביב. בדרך כלל אמני רחוב והרשויות נמצאים משני הצדדים של המתרס אבל הפעם הם עבדו יחד. "דובר די פנה לסגן ראש העיר אסף זמיר (...) אסף החל להריץ את הרעיון, ראש העיר רון חולדאי אהב את הרעיון לאחר שדובר די בנה דגם ממאה קופסאות גפרורים והעבודה הוקמה על המדרגות הנעות בכניסה הראשית מהרחוב לעירייה."את העבודה ניתן לראות בכניסה הראשית לבניין העירייה מרחוב אבן גבירול בסמוך לאנדרטה לרצח רבין כל יום מיום א' עד יום ה' בין השעות 8:00 ל 18:00 -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם... -
התחדשות עירונית בחיפה?
5.10.11...נים להתחדשות עירונית מוצלחת הוא אוכלוסייה שמחויבת למקום עם לוקל-פטריוטיזם." ואדי סאליב מוזכר בכתבה כאזור שבו עשוי להתחולל אפקט "נווה צדק" - תהליך שבו שכונה מוזנחת עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נהפכת לפנינת נדל"ן. לדעת מהנדס העיר חיפה, האדריכל אריאל וטרמן, זה הזמן של ואדי סאליב: "נכון שהיזם הראשון נתקל בקשיים, אבל הוא גם ירוויח יותר. כשאני למדתי אדריכלות, חברים שלי קנו חושות בנווה צדק. כולם צחקו עליהם. נכון שהראשונים אוכלים אבנים, אבל ... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11...רוני ופיתוח כלכלי מקומי (LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו עיצוב עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. נושאים ושאלות לדיון בכנס ובסדנאות תולדות הפיתוח הכלכלי המקומי בעולם והלקחים שהופקו בינוי עירוני לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר תחבורה בת - קיימא לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר כלים לפיתוח כלכלי מקומי התואמים את הניסיון הנוכחי שהצט... -
עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו
19.09.11יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים... -
שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט
8.05.11עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל... -
כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל
24.04.17כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל4 במאי 2017 | 10:00-13-30 | סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של ה... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
שינקין כמשל
20.11.11... תאורה דקורטיביים עלולים להעניק לשינקין מראה מצועצע שרק יפגום בו". אדריכל העיר יואב דוד עונה לטענות כשהנחת היסוד שלו היא שמה שהיה בשנקין הוא הסטוריה שלא תחזור וכעת עדיף להתמקד בעתיד האפשרי - תיירות. רחוב שנקין הוא דוגמה לדרך בה מתפתחת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגי...







