חיפוש - חדשות , בינוי ערים , ספר , עירוניות |1| - דף 2

• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ...נה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ניכור. הימנעות מתחימה של חלל וההימנעות מיצירה של 'מקום' קונקרטי וחד-פעמי לטובת חללים חזרתיים הפתוחים זה לזה יוצרת תחושה של אנונימיות. לאלה מצטרפת כמובן החזרתיות של הבלוק עצמו, הנולדת משכפול ...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  ... ב Ynet. גל עכור של קללות על התלאבביבים המנותקים מצד אחד ועל הערסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכן... מה אני יכול להגיד על זה... מלבד "____" המתבקש?(בנקודה זו מגיעה התנצלות ממני, יובל כרמי, לנחום כהן על הביטוי בו ...
• 

  מלכת העיר, אופניים ושדרות רחבות

  11.12.11
  ...עיר. כשלמכוניות נוח לנסוע ברחוב, זה סימן שחציית הכבישים פחות בטוחה. כשלמכונית יש איפה לחנות, זה סימן שלמי שהולך על המדרכה יהיה פחות נוח. המכונית אינה מלכת העיר, מלך העיר הוא הולך הרגל - והתכנון צריך להתכוון אליו". קייזר מספר על ראשי הערים המעוניינים לבנות שדרות רחבות עם איי תנועה. על משרד התחבורה שמנחה אותם להקמת כבישים מהירים יחסית בתוך העיר, כבישים שאינם מאפשרים חצייה של הולכי רגל ומביאים לתוצאה שאנו רואים "כשילד שצריך ללכת לבית ספר מהשכונו...
• 

  הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד

  30.06.11
  מי שותל מדפי ספרים בתחנות אוטובוס? איך מחליפים ספרים אם אף אחד לא שומר עליהם? "פרוייקט אמנותי ניסיוני במרחב האורבני." כך מכנים יוזמי הפרויקט את מה שהם עושים. הרעיון המרכזי שלהם הוא הוא לשתול מדפי ספרים בתחנות אוטובוס עירוניות ולאפשר למשתמשים בתחבורה ציבורית, נוסעים והולכי רגל לשאול ספרים ולהחזיר, להוסיף ספרים וגם סתם לקחת . השנה נערך פיילוט שבמהלכו תחזקו היוזמים במשך מספר שבועות תחנה אחת (כאשר המדף התרוקן ,הם הוסיפו ספרים). לאחר פרק זמן החל...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...ר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח שרוצה לסגור מרפסת, ומהירות טיל בלי...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...ת שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני יש גם יתרון לירושלים שיהיו לה שכונות פרבריות כמו זו. לפני שכל אנשי העירוניות קופצים עלי - זו לא חוכמה לגור בתל-אביב ולקדם עירוניות בסגנון תל-אביב, בלי להסתכל על הפרברים - מנתניה ועד לאשקלון, שהם המאפשרים לתל-אביב לחיות בכיף." הערה: התוכנית עוד דורשת את אישורה של המועצה הארצית לתכנון ובניה.
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...בה - כל אלה הן בעיות שהעלה המחקר, איך מתוך כל אלה הגיע הפתרון הזה? האם אין אינטרנט כמעט בכל בית בקריית גת? בוודאי שיש. מאכזב לגלות שההצעות מהסדנאות האלה הן תמיד פוטוריסטיות, עתידניות, קוליות. אף אחד לא מציע למשל להשקיע בחינוך. זה מוזר כי אחד הדברים שקובעים את מיקום המגורים לאנשי מעמד הביניים בגיל העבודה הוא איכות החינוך. אנשים גרים ליד בית הספר של הילדים ולא ליד העבודה. מפעל אינטל למשל היה תקווה גדולה לעיר אבל מרבית עובדי אינטל לא גרים בקריית גת.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובע...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...טת כיום בשיח האדריכלי בארץ... במיוחד ב"הארץ". סיון עונה לו את תשובה אמיתית ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו כדי להדגיש את הנקודות העיקריות והמחלוקות הגדולות בנושאי עירוניות כיום.באופן פרדוקסלי פריז שאנחנו כל כך אוהבים ומעריכים היא תוצר של תכנון אגרסיבי, לא מתחשב ולא משמר, שבוצע על ידי אוסמן בחסות נפוליאון השלישי. אפשר להגיד על התוכנית הזו הרבה דברים אבל היא פתחה את פריז, הקטינה את התחלו...
• 

  תכנון עירוני וטופוגרפיה

  16.10.13
  האם אנו כמתכננים מתעלמים מהטופוגרפיה? לדבריה של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, "קשה למצוא בישראל סגנונות בנייה שהם ייחודיים ליישובים שיושבים על "קו טופוגרפיה": "היו ניסיונות לעשות בינוי שונה שמתייחס לטופוגרפיה, למשל בחיפה ובירושלים, אבל כיום 'ניסויים אדריכלים' מהסוג הזה אינם בנמצא. מה שעושים בדרך כלל זה פיתוח מסיבי, והמבנים עצמם נראים אותו דבר בכל מקום, שטוח או טופוגרפי". גיל שלמה מסביר ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ל תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  הוכרזו הזוכים בתחרות האדריכלים בירוחם

  2.05.21
  ...זכתה להצלחה רבה ולהיענות גבוהה מצד משרדי התכנון והאדריכלים בארץ.התחרות האנונימית עודדה תכנון מקורי ומרענן, והעניקה הזדמנות שווה גם למשרדים צעירים ולא מוכרים לזכות בתכנון שכונה חדשה במרכז העיר בירוחם.הקריטריונים שנשפטו: יצירת עירוניות המציעה מוקדי עניין חדשים ופעילים במרכז העיר, מגוון פתרונות דיור ושדרוג המרחב הקיים ועוד.עם סיום משבר הקורונה הוחלט במשרד הבנוי והשיכון ליזום מסלול נוסף ומיוחד לבחירת מתכננים באמצעות תחרויות תכנון במטרה לעודד את משרדי...
• 

  מועד אחרון להגשות - תחרות תכנון הכניסה לנתיבות

  16.01.19
  ...% ותשואות הנדל"ן בהנחשבות לטובות ביותר ביחס לערי הנגב ובכלל.העיר מתאפיינת בחיי קהילה וחברה טובים ומושתתת על ערכים של סובלנות וערכיםהדדיים.בשנים האחרונות הוקמו בנתיבות שורה ארוכה של מבני ציבור מרשימים כגון קונסרבטוריוןעירוני, ספרייה, בריכות שחייה, קריית ספורט עירונית, קריית חינוך עירונית, מרכז פיססיעודי, סינמטק, גינות לילדים בעלי מוגבלויות, גן מדע ובימים אלו נשלמת הקמתו של היכלתרבות עירוני.חיי המסחר והתעשייה בנתיבות ערים במיוחד: בעיר פועלים כ 400 ...