חיפוש - חדשות , מאמרים , בית , חוץ |1| - דף 12

• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפי...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ת את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם א...
• 

  ריצוף בטון וחיפוי בטון - יתרונות

  23.07.12
  בטון המהווה היום את אחד מחומרי הבניין העשירים בעולם מבחינת אפשרויות השימוש בו ויכולות הייצור שלו. בטון מחוזק בסיבי זכוכית משמש ליצור אריחים ומאפשר שימושים רבים לפנים ולחוץ הבית: ריצוף, חיפוי קירות – לחללים יבשים ורטובים כאחד, מדרגות, אדני חלון, רהיטים ייחודיים ועוד. מאמר זה מציג את יתרונות החיפוי במוצרי בטון.פרקטיות – אריחי הבטון מותקנים בדיוק כמו כל ריצוף אחר אך מאופיינים ביעילות ותועלת גבוהה ללקוח. בעיית השברים, הסדקים, תזוזת הקרקע והטיפול השו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים

  29.02.12
  ... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנפין כמו הבית השקוף.קרלה הצליחה לדחוס לבית מגורים עכשווי בן שלוש קומות בעל חזית ייחודית לרחוב המעוררת עניין רב. החלל הפנימי בעל הגיאומטריה המוטרפת מוכל ע"י חזית זכוכית חלקה המסייעת בהטמעת הפרויקט לתוך סביבתו. בערב החזית מוארת בצבעים שו...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב.
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...ת". במקום לצטט הפעם מהכתבה נצטט חלק מהטוקבקים:"הכתובת היא עיריית תל אביב, שאפשרה את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...ה להיות גם החוויה וגם המסר. בשנים הראשונות באוניברסיטה מלמדים אותנו לצייר אך אנחנו סטודנטים בתקופה שתוכנות המחשב הן הכלי האדריכלי העיקרי ולקראת סוף הלימודים אתה אשף מחשבים ותלת ממד.בפרויקט הזה יש חיבור לרישום ידני. באתי מבית עם אמא ציירת וציור בא לי בטבעיות. אני לא נמנעת ממחשב, ובתהליך שעשיתי היו סקיצות רבות ורק בחלק מהמקרים עיבודים אחרונים בתוכנת פוטושופ. לא רציתי להגיע למצב שהפרוייקט יהיה פלסטי, היה לי חשוב להכניס את הרגש של גרפיקה ידני...
• 

  המוזיאון כביטוי צבאי

  24.11.11
  ... "הבניין החדש" כותב שרון, "נמצא בהתכתבות הלא-מודעת(?) עם מבנים ועם דימויים צבאיים. יאמר לזכותו שהוא מקדם את המסורת הזו אל הטכנולוגיה הצבאית של המאה ה-21. את המבנים בכיכר המוזיאון ניתן להבין בהקשר של ביצורים: האטימות הכבדה של בית-אריאלה, הבטון החשוף של מבנה בית-המשפט, ואפילו האגף המקורי של המוזיאון האטום כמעט לחלוטין לסביבתו. המוזיאון החדש מתקדם קדימה: צורתו החיצונית המזוותת והמיוסרת, שהיא אגב אסתטית מאוד בעיני, מזכירה יותר מכל את כלי הנשק החמקניי...
• 

  הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?

  7.11.11
  האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.