חיפוש - חדשות , בר , עלה |1| - דף 13
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר והפסנתר
19.11.12איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח... -
אדריכלות גוהרת
18.11.12אדריכל השימור של פרויקט מגדל אביב, אמנון בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית"... כך הוא מצוטט בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בש... -
לא ללמוד מלאס ואגס
30.10.12וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח... -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...ודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוז... -
ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב
6.08.12שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
לכבוש את השטחים הפתוחים
7.05.12...הקשר בין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה ... -
האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?
21.03.12יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב... -
חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה
11.03.12... התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלי... -
להפחתת הבירוקרטיה הגישו טופס 215א בשלושה עותקים
27.02.12.... הרעיון היה טוב - לקצר זמני המתנה, לפשט ולקצר תהליכים, אבל נראה שמוקדי הכח הקיימים לא יוותרו בקלות רבה כל כך.מספר כתבות פורסמו בשבוע האחרון ב"הארץ" ו"דה מרקר" נגד הליך אישור חוק התכנון והבניה החדש. למרות שהצעת החוק מתגלגלת כבר שנתיים בדיונים התעוררו לאחרונה גופים החוששים מירידה בכוחם והתחילו לפעול להכנסת שינויים בהצעה. "600 סעיפים, עוד ועדות, עוד ביורוקרטיה" מכריזה הכתבה האחרונה ב"דה-מרקר" אבל אם בודקים את המתנגדים העיקריים מגלים שאלו גופים שחוש... -
קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים
8.02.12...צעה שזכתה בסופו של דבר.האדריכל עופר קולקר, העומד בראש צוות התכנון של הפרויקט, מסביר בכתבה ב Xnet: "לא יכולנו לחרוג מהפרוגרמה באופן משמעותי, אבל ניסינו להפוך את המחנה לעיר של ממש. צימצמנו את שטח המחנה ואת שטחי והמבנים כדי להקטין מרחקי הליכה ולהגביר את תחושת העירוניות. האנשים שצפויים להגיע לעיר הבה"דים יבואו ברובם לתקופות קצרות, ולכן מדובר באוכלוסייה מתחלפת שצריכה לדעת היכן להגיע ממקום למקום. לכן ניסינו לפשט את מבנה המחנה לכיכרות, רחובות וסמטאות". -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.1222 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי... -
עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.
1.02.12... נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה הודיעה מפיצת ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
