חיפוש - חדשות , בר , רגל |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12... בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה ברחוב, להוסיף הכנסה לבעלי העסקים ברחוב ולאפשר הפרדה טובה יותר בין הולכי הרגל שי... -
האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?
21.03.12יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב... -
בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים
13.02.12שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח... -
קומות בנסיגה, אור וצל
22.01.12כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב... -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11...ם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימוש... -
ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב
19.12.11מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ... -
פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז
21.11.11פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף יוענק השנה לאדריכליות עליזה ברוידא ורות מעוז על פרויקט תכנון פארק רדינג וטיילת החוף הצפוני בתל אביב. הפרס מוענק מדי שנתיים לפרויקט נוף וסביבה והוא נקרא על שמו של אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) שהיה הגנן הראשי של עיריית תל אביב ותרם רבות לעיצוב הנופי שלה. בפרויקט פארק רידינג, הממוקם צפונית לנמל תל אביב, יצרו ברוידא ומעוז מרחב ציבורי חדש, המשלב צמחיית חולות וטבע ושיתפקד בעתיד הקרוב כמעין שמורת טבע. הפארק כולל שבי... -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש... -
תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון
10.10.11לפעמים נתקלים בכתבות שמראות את הבתים הישראלים האמיתיים, הבתים בהם גרים רובנו, עם השיפוץ החלקי, הריהוט המוכר והתקציב המוגבל. אלה לא הבתים הלבנים הנקיים והסטרילים שעורכי המגזינים אוהבים כל כך לצלם, לא בתי האלפיון העליון עם הבריכה-מרתףיין-סלון-שני-דונם... וכרגיל מופיעה שם תגובה - "בית חסר טעם!". בכתבה ב Xnet אנו יכולים לראות שוב דוגמה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, ... -
אדריכלות, דיור ומהפיכה
24.07.11עבר סוף שבוע קצת סוער מכדי שנוכל להתעלם ממה שקורה - מחאת הדיור בר ההשגה צוברת תאוצה ועולם הבלוגים האדריכליים רותח. יואב לרמן בבלוג התל אביבי שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועד... -
הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית
14.07.11נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו... -
מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל
22.06.11...על קרקע פרטית שיועדה במקורה למגורים, בלב מרקם חסר מרחבים ציבוריים, ויצר מרחב ציבורי חדש ונגיש לסביבתו. בניית בית הספר והכיכר שלו התאפשרה הודות לעריכת תכנית בינוי עיר מחודשת שכללה איחוד וחלוקה, הגדרת שטח למבני ציבור וזכות מעבר. חשיבותו של פרויקט זה במיסודה של גישה יצירתית הפועלת מתוך הקהילה המקומית. בית הספר העל יסודי ברובע צפון מערב בתל אביב, בתכנונם של אליקים אדריכלים, משקף את גישת המתכננים לזיקתו של בית הספר לסביבתו באמצעות ביטול הגדרות ופתיח... -
למי שייך הרחוב?
13.06.11... כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו למשל קיבוץ, בצורת ה... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד... -
סוף עידן המכונית בעיר?
9.06.11...חרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המערכת מחוברת במחשב לכל מקום חניה ויודעת אם הוא פנוי או תפוס. כשיש אזור שבו הביקוש גבוה מאד, מחיר החנייה בו יעלה עד שיוותרו בו מקומות פנויים. במקום אחר מחירי החניה ירדו בנסיון לפתות את הנהגים לחנות שם. כשמחברים למערכת כזו גם את החניוני...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
