חיפוש - חדשות , גז , ים , ככ |1| - דף 2

• 

  שחור זה המטבח החדש

  24.11.16
  כבר קצת מעל שנתיים, שהוא מככב בכל מגזין עיצוב ואדריכלות, ועושה רושם שהוא כאן כדי להישאר לעוד הרבה זמן. נראה היה תחילה שהמטבח השחור מסתמן כעצם זר וגושני בעין, אך אט אט, כמו בטעם נרכש, גם "המרובעים" שבינינו הבינו ששחור גרפיט לא שונה בהרבה מהלבן הקלאסי, וכי לא מדובר בעוד טרנד חולף. ולמה בעצם? שאלה טובה. זאת בשל היותו נטרלי ובעל יכולת שילוב מופלאה עם מנעד רחב של חומרים. מאלון מבוקע, קוריאן, בטון, שיש קררה ועד לריהוט משלים בצבעים עזים שמבלי...
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ... "מבנים שבחלקם אין מיזוג אוויר, אך אפשר למצוא בהם אנשים שיושבים, רואים סרט, שומעים הרצאה, שרים בציבור או אוכלים ביחד". עמרי טלמור מתמחה בצילום אדריכלות ונוף בנוי. בוגר החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה בירושלים. הציג עבודות במגזיני אמנות וצילום בישראל ובחו"ל. הציג תערוכות יחיד וקבוצה בגלריות בירושלים, בחיפה, בלוס אנג'לס, בסן דייגו ובפורטלנד. מיכאל יעקובסון הוא אדריכל וגיאוגרף. אצר את התערוכות "עבודת צוות – האדריכלות של משרד נדלר נדלר ביקסון גיל, 2...
• 

  תערוכת בוגרים המרכז האקדמי ויצו חיפה

  3.07.16
  ...ם לצבור מרחב דמוקרטי בגבעת הלאום? כיצד יש להתמודד עם הקונפליקט בין בנייה ופתוח לבין שמור/ארכיאולוגיה? מה עושים עם מבני תעשייה מזוהמים ונטושים? כיצד משלבים בית חולים לפגועי נפש בקונטקסט עירוני? מהם הכלים להתחדשות עירונית במגזר הערבי? איך לנצל את הזדמנות פינוי מחנות הצבא בערים לחיזוק העיר? מה מקומן של תשתיות/מערכות תנועה במרחב העירוני? ועוד... שם התערוכה "תכניות בהמשך..." בא לייצג את האחריות והמחוייבות של הבוגרים לשאת עמם את הערכים בד...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...משרדו הצנוע בגעתון, ממשיך מנחם באר בן ה-90 לנהל את ענף התכנון האדריכלי של קיבוצו ולתכנן בתים חדשים. עמרי טלמור (יליד 1980, בת ים) מתמחה בצילום אדריכלות ונוף בנוי. בוגר החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה בירושלים. הציג עבודות במגזיני אמנות וצילום בישראל ובחו"ל. הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות בירושלים, בחיפה, בלוס אנג'לס, בסן דייגו ובפורטלנד. זו תערוכתו המוזיאלית הראשונה.מיכאל יעקובסון (יליד 1979, תל אביב) הוא אדריכל, גיאוגרף, עיתונאי, סופר ואוצ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...רים הטיפשים, של הפועלים העניים ושל הבתולות הזקנות. הם צדקו. הם היו מפוכחים מספיק להבחין עד כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונ...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...חסויות הסמויות למחצה. "אני חייב לעשות ככה כדי לייצר תוכן, אחרת הכל יהיה רכש."..."יוצא לי להתווכח הרבה עם הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, ואני מכבד את מה שאומרים לי. אבל הקהל מבחינתי הוא היחיד שיכול להגיד לי ולכוון אותי מתי הגזמתי ומתי לא. יש קווים אדומים ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר-אוריין שהיה ישר מספיק בפני עצמו ובפני המקצוע. "סירבתי להשתתף בתוכנית 'אדריכלי ה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ת החוויה העירונית רק כשהם משובצים בעדינות. אם המבנים האחרים מייצרים עבור העיר מראה של "קוביות", אלה מייצרים מראה של "צעצועים". ערימה של קוביות נראית כמו עיר משעממת. שים ביניהן כמה "צעצועים" והעיר נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וג...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...רדי ארכיטקטורה.ב-2009, הקימה מנטן סטודיו משלה בשם “Karla Menten bvba“ בהאסלט, בלגיה, אך לעיתים קרובות עבודותיה לוקחות אותה מחוץ לבלגיה. קרלה מציעה את כישרונה למבנים פרטיים ומסחריים כבר שנים ורבים מהפרויקטים שלה זכו לסיקור במגזינים החשובים ביותר באירופה לעיצוב ולארכיטקטורה. 15:00- 15.30 אדר' כרמלה יעקובי ואדר' אריאל בלונדר15:30- 16.00 פאנל בהנחית יורם יהב 16.00- 16.30 הפסקת קפה 16:30- 17.00 אדר' ג'ני גאנג - שיקגו אילינוי, ארה"בג'ין גאנג (נ. ...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ... אדר' ורד פלוק, אדר' שלמה שפריר. נעילה: יום חמישי, 28 ביולי 2011 התערוכה בסיוע: עיריית תל אביב - יפו, אגף התרבות והאמנויות, מחלקת אמנויות, קרן יהושע רבינוביץ לאמנות תל אביב, משרד התרבות והספורט, מגזין בית ונוי, ארגון הUIA, קרן עזריאלי, חברת פוליגל תעשיות פלסטיקה בע"מ. גלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו שעות פתיחת הגלריה: ימים א,ב,ג,ה 10:00-16:00 יום ד' 10:00-19:00 הכניסה חופשית טלפון עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל: 03-5188234
• 

  עשרה בתים ישראליים

  11.05.11
  מגזין בנין ודיור החליט לקראת יום העצמאות לצאת ולבחור עשרה בתים שמייצגים את ישראל. לא הטובים ביותר, לא היפים ביותר אבל בתים שאומרים משהו על כולנו. משכן הכנסת, הצריף של בן גוריון, בית האניה בתל אביב, המקדש הבאהאי, מגדלי עזריאלי, בית המשפט העליון בירושלים, בית ביאליק בתל אביב וגם... אוהל בדווי - כי ככה התחילה האדריכלות בארץ וזו צורת ההתישבות שירוקה ביותר, יד אליהו - כי זה המקדש המודרני וקובע מצב הרוח הלאומי, בית האח הגדול - כי ככה אנחנו ר...
• 

  City / Sea - הצגת עבודות סדנא ודיון פתוח

  7.04.13
  ...ת במרחק שאינו עולה על 15 ק"מ מרצועת חוף שאורכה 188 ק"מ, ההשפעות הסביבתיות של הגבול בין העיר לים הן משמעותיות ורק תלכנה ותגדל כתוצאה מלחצים גוברים מצד צורכי מגורים, תעשיה, תיירות ופרוייקטי תשתית רחבי-היקף כגון מרכזי עיבוד לגז טבעי, מתקני התפלה ושדות-תעופה. האם אנו יכולים לחשוב מחדש על תפקידן של תשתיות, לא כאיום אלא כאמצעי לתווך אתגרים מורכבים ונוגדים-כביכול לחזית הים? האם יכולות תשתיות להוות תפיסה ברת-עיבוד לעיצוב הקישור בין העיר והי...