חיפוש - חדשות , גל , יין |1| - דף 14

• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; ק...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ... RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו המחליטים מטעם בצלאל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כות...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...ה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד כדרכו "האדריכלי...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר-אוריין שהיה ישר מספיק בפני עצמו ובפני המקצוע. "סירבתי להשתתף בתוכנית 'אדריכלי החלומות'" אומר בר-אוריין בכתבה בגלובס, "לדעתי זו תוכנית זוועתית. לא עשו שום סינון במי שתועד בה. הכניסו כל אחד. כלומר כל אחד שהצליח להביא חסויות של יבואנים ויצרנים - מקסטיאל ועד בכלל. במקום להתמקד בעבודות - התמקדו באופן סכמטי ובלי השראה, באדריכל עצמו. כך קרה...
• 

  הפשע שבלימודי אדריכלות

  18.07.11
  ...סח את עצמם בצורה מעגלית, זה מתכון בדוק לקריירה אקדמאית מוצלחת של אנשים שלא בנו בניין אחד בחייהם. אז לטובת הקוראים נתרגם לעברית: "כבר כמה שנים שאני דוחף את הסטודנטים שלי למבנים יותר ויותר מופרכים ואף אחד לא כתב עלי. אני שמח שהצלחתי הפעם." אגב, לסטודנטים שבינינו מומלץ מאד לשנן את הדברים שאמר המרצה עד שתוכלו להגיד אותם מהר ובלי להתבלבל. לא משנה מה אתם מגישים, כשאתם מדברים עם המרצים שלכם - תקפו אותם בנשק שלהם עצמם. * צילום Christian Flatscher
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  ...מחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ...
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  שרון היבש מציגה ב Xnet ראיון עם האדריכל ארנון ניר על תכנון הגלריה זימאק הנמצאת בכיכר המדינה. ניר עיצב את חזית הגלריה בדוגמת ברקוד, עשוי ברזל שחור. השימוש בברזל מתחבר לאדריכלות הכיכר המאופיינת בבטון חשוף ולבני סיליקט. תכנון הגלריה בוצע על ידי ארנון ניר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  ...וכחי, בונים. אנו רוצים לחשוב על דרכים שבהן זכוכית תשמש את העיצובים של 2050, אשר יהיו שונים מן העיצובים בהם אנו משתמשים כיום, למרות הזכוכית עצמה עדיין תהיה זכוכית. היינו רוצים לראות הצעות המציגות את תוצאתה של חשיבה חיובית על נתיבי התקדמות של ארכיטקטורת הזכוכית בצורה שתתרום לחיים עשירים יותר ב 2050. פרטים נוספים והרשמה פרטים מלאים באתר התחרות: (חכו לסיום הטעינה ואז תוכלו לעבור מיפנית לאנגלית). האתר מציג גם את התחרויות הקודמות והעבודות הזוכות בהן.
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ...כלפי אדריכלים רבים המסוגלים להתמודד עם הפרויקט בצורה מיטבית. לא יתכן כי עמותת האדריכלים בה אני חבר ובה אני מאמין תמנע את השיח האדריכלי. אני סמוך ובטוח כי יהיה אפשר לפתור את הבעיה הנ“ל בצורה שתכבד את העמותה וחבריה. ארכ' דביר דייטש--- --- --- אז מה אפשר לעשות? אנו מצטרפים לבקשה של בלוג ארכיבלנדר : אם אתם מעוניינים לתמוך בבקשה לשינוי תנאי הסף לתחרות: הורידו את המכתב (לינק להורדה) ושילחו אותו בשימכם למייל של העמותה: [email protected]
• 

  תולדות הדירה התל אביבית

  23.05.11
  ...ינת, עם הערות של אדריכלים והקשרים להתרחשויות בארץ ולמצב הכלכלי. מעניין לראות איך משתנה הסגנון מהאקלקטיות של שנות השלושים, אל סגנון הבאוהאוס שהגיע עם גלי העליה מאירופה ואל השיכונים, ובהמשך המגדלים. נזכרות תופעות כמו הופעתה של המרפסת, סגירתה עם המצאת המזגן וחזרתה עם הפתרון של "מרפסות קופצות", תופעות כמו שינוי החלל בחדר המדרגות והעלמותו המוחלטת עם הופעת המעלית ועוד. כתבה בהחלט מעניינת, מומלץ. * הצילום כאן מתוך הכתבה, מארכיון האדריכלות הישראלית.
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  ... ואי אפשר גם להתעלם מהעובדה שהיא אשה מדהימה ביופיה, היא מבוקשת על ידי "ווג" כמו על ידי מגזינים כמו "אייקון" ו"אינטרוויו". "הברכה היא הקללה בהרבה מקרים" מספרת נרי אוקסמן, "תשומת הלב מגיעה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אחריות שצריך לגלות. זה תמיד מצריך אותי לעבוד קשה יותר ולהציג את הרעיונות שלי בצורה הכי מקצועית שרק אפשר" ביקורת אחת מושמעת בכתבה מפי ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והיא נוגעת למעבר מקנה המידה הקטן בו ניתן לבצ...