חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , גל , נוי |1| - דף 14

• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...סוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים ב...
• 

  הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד

  30.06.11
  ...אם אף אחד לא שומר עליהם? "פרוייקט אמנותי ניסיוני במרחב האורבני." כך מכנים יוזמי הפרויקט את מה שהם עושים. הרעיון המרכזי שלהם הוא הוא לשתול מדפי ספרים בתחנות אוטובוס עירוניות ולאפשר למשתמשים בתחבורה ציבורית, נוסעים והולכי רגל לשאול ספרים ולהחזיר, להוסיף ספרים וגם סתם לקחת . השנה נערך פיילוט שבמהלכו תחזקו היוזמים במשך מספר שבועות תחנה אחת (כאשר המדף התרוקן ,הם הוסיפו ספרים). לאחר פרק זמן החלו תושבי השכונה לקחת חלק פעיל בתפעול מדף הספרים, וולונ...
• 

  תחרות - נמל הלסינקי דרום

  27.06.11
  ...תחרים להציג חללים עירוניים ציבוריים באזור, תרשים של הבנייה האפשרית הנוספת, ואפשרויות ההשמה, וכן לשפר את תנועת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. אזור התחרות חייב להיות מקושר טוב יותר למרכז העיר. המתחרים חייבים לבחון כיצד השטח המשמש לפעילות הנמל יכול להיות יעיל יותר. המשתתפים חייבים להכניס לשיקוליהם את הנוף העירוני והערכים התרבותיים היסטוריים של האזור, כמו גם המראה לים. יש להוציא מההגשה כל סימון לגבי זהותו של המתחרה. מידע מלא ניתן למצוא באתר התחרות.
• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  חגית פלג רותם מראיינת בכתבה בגלובס את האדריכל אמנון רכטר ודנה איתו ביצירתו של אביו, יעקב רכטר. רכטר האב תכנן את כיכר אתרים בשנות השבעים ומשרדי רכטר הבן ממוקמים בה. למרות שלתכנון חידוש הכיכר מונתה מטעם עיריית תל אביב אדריכלית הנוף יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי, אמנון רכטר הציג את תוכניותיו למקום: "אני רוצה להיות הנסיך שנותן נשיקה, שתעיר את היפהפייה הנרדמת הזו" הוא אומר בכתבה, "החלוץ שיסחף לכאן תנועה חברתית תרבותית - שיבואו בעקבותינו אדריכלים, אמ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ...חד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". זנדברג לא מסתירה את דעתה לגבי תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כששוורץ עצמה עושה את זה: "צריך בעצם לתכנן את העיר מחדש, הפעם כעיר", אומר...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת הבעה. בניינים חדשים מעוצבים בסגנונות תקופתיים מדוללים, וכך נשחק עוד יותר ההבדל בין האמיתי למלאכותי, ונוצר מה שקולהאס מכנה "על-זמניות נחותה ובלתי מכוונת". האם זה באמת שימור כשאנחנו מוציאים מרובע תוסס את החנויות הקטנות והברים ומכניסים במקומם גלריות לאמנות וחנויות מעצבים לתיירים?* צילום עופר וקנין מתוך הכתבה בדה-מרקר
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ...כלפי אדריכלים רבים המסוגלים להתמודד עם הפרויקט בצורה מיטבית. לא יתכן כי עמותת האדריכלים בה אני חבר ובה אני מאמין תמנע את השיח האדריכלי. אני סמוך ובטוח כי יהיה אפשר לפתור את הבעיה הנ“ל בצורה שתכבד את העמותה וחבריה. ארכ' דביר דייטש--- --- --- אז מה אפשר לעשות? אנו מצטרפים לבקשה של בלוג ארכיבלנדר : אם אתם מעוניינים לתמוך בבקשה לשינוי תנאי הסף לתחרות: הורידו את המכתב (לינק להורדה) ושילחו אותו בשימכם למייל של העמותה: [email protected]
• 

  תולדות הדירה התל אביבית

  23.05.11
  ...ינת, עם הערות של אדריכלים והקשרים להתרחשויות בארץ ולמצב הכלכלי. מעניין לראות איך משתנה הסגנון מהאקלקטיות של שנות השלושים, אל סגנון הבאוהאוס שהגיע עם גלי העליה מאירופה ואל השיכונים, ובהמשך המגדלים. נזכרות תופעות כמו הופעתה של המרפסת, סגירתה עם המצאת המזגן וחזרתה עם הפתרון של "מרפסות קופצות", תופעות כמו שינוי החלל בחדר המדרגות והעלמותו המוחלטת עם הופעת המעלית ועוד. כתבה בהחלט מעניינת, מומלץ. * הצילום כאן מתוך הכתבה, מארכיון האדריכלות הישראלית.
• 

  חובבני מינוס ומתאים אולי לסטודנט

  22.05.11
  ...בר גם נבחרת אחת שזוכה. על כל זה ויתרה אוניברסיטת תל אביב ובמיוחד סגל המורים של הפקולטה לארכיטקטורה. אני ממליץ לקרוא את כתבתו של נעם דביר בהארץ על הנושא: האגף החדש בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב מעורר מהומות לפני שנבנה, לא לוותר גם על הטוקבקים ועל דעות שמושמעות בבלוגיה, למשל בבלוג הזה של דניאל. אז המורים בפקולטה נכשלים בלחץ האוניברסיטה והממון ומוותרים על שאריות הכבוד ויושרה של המקצוע. הגיע הזמן לשמוע את קולם של הסטודנטים. תצעקו!
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  ... ואי אפשר גם להתעלם מהעובדה שהיא אשה מדהימה ביופיה, היא מבוקשת על ידי "ווג" כמו על ידי מגזינים כמו "אייקון" ו"אינטרוויו". "הברכה היא הקללה בהרבה מקרים" מספרת נרי אוקסמן, "תשומת הלב מגיעה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אחריות שצריך לגלות. זה תמיד מצריך אותי לעבוד קשה יותר ולהציג את הרעיונות שלי בצורה הכי מקצועית שרק אפשר" ביקורת אחת מושמעת בכתבה מפי ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והיא נוגעת למעבר מקנה המידה הקטן בו ניתן לבצ...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  ...רקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליזם השיוויוני כלל כבר בתחילת המדינה שיכונים שיתופיים נוחים יותר לאשכנזים מאשר ליוצאי מדינות ערב. הכתבה מעניינת דווקא יותר בגלל שילוב ההסטוריה האישית של הכותבת ורק צורמת הקריקטורה שהיא עושה מעצמה כשהיא מכניסה באמצע ניתוח אדריכלי על קומת העמודים האופיינית לשיכונים משפט כמו "... בל נשכח את חלקה בהעלאת הקומה הראשונה מעל מפלס הקרקע ובמסר הפוליטי הסמוי...
• 

  הומור ואדריכלות בדרך אל הים

  20.04.11
  ...איטי, מסודר ומובנה. לטעמי האישי הפרויקט בטיילת בבת ים מסכם את יכולותיו של המשרד הרבה יותר טוב מהמלל בכתבה. החסרון העיקרי במרבית הכתבות ב Xnet הוא המנעות הכתב מדעה אישית, ביקורת או מחמאות. לטעמי "בדרך אל הים" נשאר כמבנה קבע בגלל המיקום הנכון שלו, הביצוע המוקפד והמשחק שיש בו. כל אלה נזקפים בהחלט לזכותם של האדריכלים. הם לא חיפפו ברמת הביצוע "כי זה רק לשבוע", הם ידעו איך לבצע משהו פשוט מאד לכאורה אבל מדוייק ומהנה. צילום מתוך הכתבה - יובל טבול
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...ם במעיין קולוניה סגורה ונוכחותם בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטודנטים המרוכזות יחד "כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכי...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  ...תולדות הכיכר, משנות הארבעים ועד לימנו, כולל הצגת אלטרנטיבות שלא בוצעו בזמן שהכיכר הפכה לחניון פתוח. הכותב לא מאמין במיוחד ביכולותיהם של אדריכלים לתכנן כיכרות ומציג כדוגמה את כיכר המשכן לאמנויות הבמה, כיכר מתחם בזל וכיכר הגלריה האוניברסיטאית. למרות זאת על בחירתו של דני קרוון הוא מצר אפילו יותר "כיכר התזמורת החדשה בתכנונו של קרוון היא הוכחה מצערת לכך שהדבר הגרוע יותר מכיכר שמתוכננת על ידי אדריכל, הוא כיכר המתוכננת ביד אמן. קרוון ידע לגלגל עיניי...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  בכתבה בגלי צהל ובמקומון קריית מלאכי הוצג המהלך של ראש העיר מוטי מלכה למיתוג מחדש של קריית מלאכי. אופנת המיתוג העירוני התפשטה לאחרונה כאילו שזה פתרון קסם. אילת, קרית מלאכי ומקומות אחרים פונים לטפל בתדמית שלהם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריי...