חיפוש - חדשות , דלת , סף |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אחד על אחד הכירו את מיטל גפן
26.12.16...ם קופסאות האם-די-אף שנחתכו בלייזר הולבשו והותאמו למיקומם המדויק. דלפק המכירה ו-2 ארוניות האחסון (המכילות 1050 מסגרות משקפיים ב-70 מגשים) הממוקמות לכל אורך החנות גם הן נחתכו במכונת לייזר עפ"י שרטוט מחשב מדויק והחריצים חולשים מדלת לדלת לכל אורך ארוניות האחסון וממשיכים לכל החזיתות של אותו פרט נגרות. פרטי הנגרות מאופיינים בדיוק מקסימלי, במשחק בין שני צבעים ובהרבה משחקים של אור וצל שמתבטא בהבלטתם ובחירותם של האלמנטים. יחסים שבין אור וצל: מקומות המפגש ... -
אחד על אחד עם אוהד חיזי
19.12.16...ל, כאשר הקיר הניצב החיצוני "נכנס" לתוך החלל ונותן תחושה של המשכיות. 3. הלקוח רצה להכנס לבית "כמו מלך" , כך שכבר מאזור הכניסה אפשר להרגיש את הארמון. בכניסה למגרש ישנן מדרגות רחבות מוגבהות מהשטח, מאין "גשר" המוביל לכניסה לבית. דלת הכניסה גבוהה ורחבה, מה שמעניק תחושה של כניסה למקום גדול. 4.שילוב בין סגנונות עיצוב - מודרני וקלאסי עם דגש על קווים נקיים. בחזית הקדמית ישנם אלמנטים של קשתות (קלאסי) , וחלל המדרגות, בצד השני הוא למעשה קיר מסך שממנו רואים א... -
איך פסלים הופכים את עיצוב הפנים ליוצא דופן.
15.11.16...לפסלים. אמנות חזותית משפיעה על כל מי שרואה אותה בצורה זו או אחרת. לאחרונה, בעלי עסקים מתחילים להבין כי הצגת יצירות אמנות בכלל ופסלים בפרט במקום העבודה עושה יותר מאשר הפיכת המשרד לאסתטי והרשמת המבקרים; התוצאה יכולה להיות הגדלת יעילות העובדים, פריון, ויצירתיות. העבודות המוצגות כאן הן פרי עבודתו של רמי אָטֵר, רמי הוא אמן רב תחומי המתמקד בפיסול מופשט וסימבוליסטי בברזל. אָטֵר מציג בארץ ובעולם, ומיוצג בחו"ל ע"י גלריה בניו יורק. את עבודותיו נ... -
שילוב יצירות אמנות במקומות עבודה - מדוע זה כדאי?
10.11.16...ן צורות, ומשפיעה על כל מי שרואה אותה בצורה זו או אחרת. לאחרונה, בעלי עסקים מתחילים להבין כי הצגת יצירות אמנות בכלל, ופסלים בפרט, במקום העבודה עושה יותר מאשר להפוך את המשרד לאסתטי או להרשים את המבקרים; התוצאה יכולה להיות הגדלת יעילות העובדים, פריון, ויצירתיות. להלן כמה מן היתרונות של הצגת יצירות אמנות במשרד. אמנות מעוררות ומשחררת את הפוטנציאל היצירתי. כאשר אנשים רואים ציור או פסל מרשים, לעתים קרובות הם מרגישים ההשראה . ההשראה אותה חש מי ... -
תקן צפיפות
21.09.16...ות הראויה היא שאלה של מדיניות. כך, בעוד שבשנות ה – 90 קודמו במדינת ישראל פרויקטים רבים של "צמודי קרקע", הרי שבשנים האחרונות, ככל שהעמיק משבר הדיור, התהפכה המדיניות, וכעת בניה לגובה ושימוש אינטנסיבי במדד הקרקע, היא הבון טון.הגדלת צפיפות המגורים חייבה בחינה מחדש של מגבלות הצפיפות, קרי מהו אותו סף בו הגדלת צפיפות תבוא על חשבון צורכי ציבור ראויים, בשים לב לתנאים המשתנים והייחודיים לכל איזור.על רקע זה פורסם החודש המדריך החדש להקצאת קרקע לצורכי ציבור.ה... -
הקמת ישוב בדואי חדש ופינוי התיישבות לא חוקית בנגב
26.07.16...בהיקף 70,000 דונם. המשילות של ממשלת ישראל מחייבת גם פינוי השתלטות לא חוקית אך במקביל מציאת פתרונות דיור.עוד אמר השר אריאל כי "אני כשר הממונה על הרשות להתיישבות הבדואים, חייב להקפיד על קידום הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב תוך הגדלת תקציבי הפיתוח והרווחה אך במקביל לדאוג לכך שאדמות הנגב לא יהיו הפקר"הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב הדגישה כי הקמת היישוב החדש תלווה גם פיתוח כלכלי חברתי ששם דגש על הנקודות הבאות :הקמת ישוב חדש בעל אופי חקלאי התואם למשל... -
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16...ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים משוטחים, מוקפים בגדרות וחומות עם גומחות פרטיות לחשמל ואשפה, ושאר סממנים של פרברים עירוניים.אט אט, ובמקביל לתהליכי פרצלציה של אזור המ... -
בתים מבפנים ירושלים
10.09.15בתאריכים 24-22 באוקטובר תפתח ירושלים שוב את דלתותיה לסיורים, לביקורים ולמפגשים בנושאי ארכיטקטורה והסביבה הבנויה. חלק גדול מהתכנית כבר מופיע באתר ומידע נוסף יתפרסם בשבועות הקרובים. אתם מוזמנים להיכנס לאתר ולהתעדכן. הרישום לסיורים שדורשים רישום מוקדם ייפתח כמו תמיד כשבוע לפני האירוע, ביום שישי ה-16 באוקטובר. שימו לב שגם השנה רוב הסיורים והבתים פתוחים ולא דורשים רישום מוקדם! התחלנו לגייס מתנדבים לאירוע. מתנדבים לכ-3 שעות מקבלים את חולצת האירוע המאפ... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...דאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות.... -
עם הגב לכאן, עם הראש לשם
9.09.11...נשמע מעולה אבל ברור לגמרי מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס. מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם. תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונים ולהבין שלמעשה אין לתל אביב סיכוי להפוך לעיר עולם אפילו ... -
הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות
1.12.16...איים לפי שווי הקרקע לאחר שינוי היעוד - ולא לפי שוויה כקרקע חקלאית - מעניק לחוכרים החקלאים הטבה בשווי עתק, על חשבון הקופה הציבורית, ללא כל הצדקה עניינית. לכן נקבע כי החלטה 727 "היא בלתי סבירה בעליל ובטלה".פורום הקרקעות טען כי ראוי שמקבלי ההחלטות יסתכלו על התמונה הכוללת: המגזר החקלאי, כבר עתה, זוכה להטבות יקרות ערך בבניה, בתעסוקה ובמסחר. מתן זכויות ייזום בקרקעות חקלאיות יאפשר את התעשרותם של מעטים מהנכס הציבורי ויביא להגדלת הפערים החברתיים גם בעתיד. -
שלושה סיבובים בקיבוץ נען
17.10.12...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר. -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12...פני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא ב...







