חיפוש - חדשות , משאבים , מאמרים , קטלוגים , וו , חוץ |1| - דף 15

• 

  עצי פרי סובטרופיים לגינה הביתית

  19.01.13
  לגינה הביתית מגוון רחב של תפקידים: מקום מוצל לאירוח בימות הקיץ, אזור בו ילדים יכולים לרוץ ולשחק, הצללה על חלונות הבית והפרדה מהשכנים ומהמולת הרחוב. אחד התפקידים של הגן הביתי שבעבר היו הסיבה העיקרית להקמתו ואילו כיום נשכח קצת הוא הספקת פרי מאכל טרי למשפחה, אורגני ונקי מחומרי דישון כימיים. ניתן לחלק את עצי הפרי בישראל למספר משפחות כאשר אחת החשובות שבהן היא העצים הסובטרופיים. עצים אלו, מקורם אינו בישראל אך הם הובאו לארץ במהלך השנים ואוקלמו ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...t מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כא...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...טובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...בסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעקובסון רווייה בתמונות כיאה ל Xnet אבל מעטה בביקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיחה שאפשר להתחיל שינוי "מלמטה", הרי התכנון כפי שהוא נתפש במרבית עבודות הגמר נוחת עדיין "מלמעלה" - סגור, מ...
• 

  ריצוף בטון וחיפוי בטון - יתרונות

  23.07.12
  בטון המהווה היום את אחד מחומרי הבניין העשירים בעולם מבחינת אפשרויות השימוש בו ויכולות הייצור שלו. בטון מחוזק בסיבי זכוכית משמש ליצור אריחים ומאפשר שימושים רבים לפנים ולחוץ הבית: ריצוף, חיפוי קירות – לחללים יבשים ורטובים כאחד, מדרגות, אדני חלון, רהיטים ייחודיים ועוד. מאמר זה מציג את יתרונות החיפוי במוצרי בטון.פרקטיות – אריחי הבטון מותקנים בדיוק כמו כל ריצוף אחר אך מאופיינים ביעילות ותועלת גבוהה ללקוח. בעיית השברים, הסדקים, תזוזת הקרקע והטיפול השו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...בירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל"...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשותף.בצורה מעוררת כבוד, ביקורתו של צור כנגד פעולותיה של העמותה מפורסמת בבלוג הרשמי של עמותת מרחב. אין הרבה גופים בארץ שנוהגים כך בביקורת חדה כל כך. אם נודה על האמת, יש בביקורת הרבה מאד מן הצדק. אנחנו מתעסקים המון בעירוניות ובעיר, או במגדלים הגבוהים, במבני הציבור המרשימים ובווילות, אבל ממעטים מאד להתייחס למבנה שבו כמעט כולנו גרים, למבנה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על איכות חיינו.
• 

  רוסלן סרגייב - אמנות העושה סביבה יפה יותר

  20.05.12
  ...אישיים של הצופה בהם. הפיסול של סרגייב מזמין את הצופה לקחת חלק בו, מגרה אותו לגעת בו, לבוא ולהיטמע בתוכו - ממש על פי התיאוריה של מרסל דושן, שראה צורך בשילובו של הצופה בהבנת העבודה, כיוצר המשתתף בתהליך בריאתה. מקורות רבים מהווים השראה לרוסלן סרגייב בתהליך יצירתו. ראשית, הרי זה דמיונו הפורה חסר הגבולות המוליך קדימה אסוציאציות פנטסטיות המצויות במוחו ונוסק איתן אל על, עד כדי הפיכתן לקיימות ומתקיימות בסביבה האורבנית, והופכות להיות חלק מן הנוף. עולם ...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ... את הגדרת המבנה הפשוט לאדריכלים רשומים, בניגוד להמלצת עמותת האדריכלים. בנוסף נוספו בתקנות החדשות מדורים חדשים בתחום ההנדסה, ניהול הפרוייקטים ותחומי אחריות נוספים אשר בעבר היו תחת מדור אדריכלות.לאור זאת הוקם לפני מספר שבועות צוות "ייחוד פעולות" תחת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים. מעבר לניתוח הנושא ואיסוף חומר, נפגשו נציגי הסניף עם מספר עורכי דין ובימים אלו מגובש נייר עמדה אשר יוצג לחברי כנסת ושרים במטרה לקבל את עזרתם בנושא. כמו כן וכפי שהתפרסם בי...
• 

  האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים

  29.02.12
  ... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...תן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי ...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון ה...