חיפוש - פרטי בנין , סימבולים / בלוקים , חדשות , וו , חוץ |1| - דף 8
לא מצאת? פשוט חפש.
-
יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח
16.07.13...תה לבנות מבנה שיצל על פני 25 מטרים רבועים, ולהשתמש בחומרים שהאתר עצמו מספק או בחומרים אחרים, אך בתקציב של 0 ש"ח. הסטודנטים השתמשו בניילונים, עצים, קרטונים ועוד, על מנת לבנות את המבנה הנדרש. התוצאות שיקפו יכולות תכנון ועבודת צוות וכן יצירתיות ויוזמה במתן פתרונות לבעיות אמיתיות בשטח.עוד ב-2005 הקים רוטברד מסגרת אקדמית שנקראת סב"א - 'אדריכלות ספונטנית אקדמית בצלאל', שמטרתה היתה לתת לאדריכלים לעתיד התנסות בתהליך כולל של בנייה. "זה דורש מידה אחרת של א... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...יתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במרחב הזה. היה לי את החופש האדריכלי האולטימטיבי, תקצ... -
חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות
2.04.13במאי יערך בחיפה כנס אדריכלים שידון בחזית הים של העיר ומטרתו "לדון באופן בו פתיחת העיר לים תסייע בתחומים רבים ושונים". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מא... -
יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות
29.03.13במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...t מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כא... -
האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?
21.09.12...טובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית... -
ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב
6.08.12...בסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעקובסון רווייה בתמונות כיאה ל Xnet אבל מעטה בביקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיחה שאפשר להתחיל שינוי "מלמטה", הרי התכנון כפי שהוא נתפש במרבית עבודות הגמר נוחת עדיין "מלמעלה" - סגור, מ... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12...בירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל"... -
המחנה הקדמי בערד
30.05.12שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12...האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשותף.בצורה מעוררת כבוד, ביקורתו של צור כנגד פעולותיה של העמותה מפורסמת בבלוג הרשמי של עמותת מרחב. אין הרבה גופים בארץ שנוהגים כך בביקורת חדה כל כך. אם נודה על האמת, יש בביקורת הרבה מאד מן הצדק. אנחנו מתעסקים המון בעירוניות ובעיר, או במגדלים הגבוהים, במבני הציבור המרשימים ובווילות, אבל ממעטים מאד להתייחס למבנה שבו כמעט כולנו גרים, למבנה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על איכות חיינו. -
של מי הבית הזה בכלל?
25.03.12האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי... -
ייחוד פעולות - פעולה דחופה
19.03.12... את הגדרת המבנה הפשוט לאדריכלים רשומים, בניגוד להמלצת עמותת האדריכלים. בנוסף נוספו בתקנות החדשות מדורים חדשים בתחום ההנדסה, ניהול הפרוייקטים ותחומי אחריות נוספים אשר בעבר היו תחת מדור אדריכלות.לאור זאת הוקם לפני מספר שבועות צוות "ייחוד פעולות" תחת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים. מעבר לניתוח הנושא ואיסוף חומר, נפגשו נציגי הסניף עם מספר עורכי דין ובימים אלו מגובש נייר עמדה אשר יוצג לחברי כנסת ושרים במטרה לקבל את עזרתם בנושא. כמו כן וכפי שהתפרסם בי... -
האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים
29.02.12... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד. -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.12...תן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי ...







