חיפוש - תגובות , חדשות , מאמרים , זית |1| - דף 15

• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...נפקדים אל מנהל מקרקעי ישראל. ביטוי זה מקפל בתוכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים השונות נבחנים זה מזה על בסיס השתייכותם הלאומית/האתנית, וכי צרכיהם של פרטים אלה שונים זה מזה על סמך השתייכות זו. בעית בעלות היא מרכזית, כיוון שהיא כרוכה גם בועדות שימור (על פי חוק התכנון והבניה), ומעט מאד שימור בקנה מידה עירוני שגור בנושא הנדלני הזה.לפיכך יש לתכנן שימור יסודי של חלקים נרחבים בערים אלו, ולהציל מעט מן הנשאר. כמו כן לתכנן אחרת לקבוצות שונות...
• 

  MAXIMIZING CREATIVITY

  18.11.15
  ...הקשר בינו ובין רעיון החדשנות ואת מקומה של האקדמיה במארג כוחות זה.המרכז האקדמי ויצו חיפה מקיים יום עיון ייחודי בו אנשי אקדמיה ותעשיה ידונו באסטרטגיות חדשנות ויצירתיות. הדוברת המרכזית, פרופ׳ Yvonne Eriksson, מאוניברסיטת Malardalen ,שבדיה, מומחית בינלאומית בתחום, מביאה עמה ידע רחב ונסיון בינלאומי עשיר בנושא. הכניסה חופשית – להרשמה מראש לחצו כאן.יום שני, 23 בנובמבר 2015, 10:00- 17:00.מרכז האקדמי ויצו חיפה, רחוב הגנים 21, חיפה.- - - - - - - - - - - -
• 

  המהפיכה הדיגיטלית בביה"ס לאדריכלות באונ' תל-אביב

  28.11.13
  ...חת ליצירת צורה יציבה סטרקטורלית. כל שורה במבנה מורכבת משני טיפוסים של פירמידות, עליונה ותחתונה.לצפייה בסרטון ההקמה לחצו כאן - מומלץ!מנחי הסטודיו: ד"ר אדריכל ערן נוימן ואדריכל תמיר לביאצילומים + סרטון: ניב קורן - סטודנט לאדר', שנה חמישית באונ' ת"אצוות הסטודנטים המשתתפים: יניב שטיינר, שחר זיתוני, אמילי גרטנר, מיכל רונקו, יעל פיק, ידיד חדד, שי זקש, יערה גונר, אמיתי אלול, יפעת טביב, רויטל אוזן, עמית גלעדי, גיא ניר, יעל קראוסקופף, ניב קורן, צחי אסא.
• 

  איך לתכנן את התאורה במטבח

  28.07.13
  ...רק מבשלים בו, אלא גם אוכלים ומתכנסים בו. לכן, כחלק מתכנון המטבח יצירת האווירה תתמקד בגוף התאורה המרכזי ובאופן שבו המטבח שלכם בנוי, למשל, אם במרכז ממוקם שולחן אוכל - מקמו את גוף התאורה המרכזי מעליו. חשוב להתאים את התאורה המרכזית לגופי התאורה המשניים ע"י פרמטרים של גוון האור (לבן, כתום, צהוב), מיקום ויכולת עמעום. עדיף לבחור גוף תאורה מרכזי שמגיע עם אופציית עמעום שמאפשרת לשלוט על כמות האור. כך תוכלו לסגל אווירה נוחה לארוחת ערב ובו זמנית גם אווירה נ...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ה בצורה פרמטרית. אני מוכן לחתום שיש מעט מאד מזה בשיטות העבודה במשרד. יש כמובן שימוש מאסיבי בתכנון תלת ממדי ממוחשב אבל מכאן ועד היחצנות שהוא משמיע יש מרחק עצום. עד היום לא נתקלתי באף משרד שעבד בשיטות פרמטריות מעבר לתכנון בחזיתות מסוימות. זה לא מקרה, זה פשוט לא משתלם. בכל המאמרים והמחקרים שאני קורא עוד לא ראיתי משהו ישים ברמת בניין שאמור לתפקד לפונקציה מוגדרת. כך או אחרת אנו נשארים תמיד עם העובדה המשמחת שהאדריכל הוא שקובע את צורת הבניין. הש...
• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  ...בדיוק את ההבדל בין אז (בתרשים הקטן) והיום. "בחפירות ברובע התגלה רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שרוחבו הכולל 22.5 מטר (רק חלק ממנו נחשף). במרכז הרחוב יש מעבר פתוח בחלקו לשמיים שרוחבו 12.5 מטרים, ומשני צידיו שורת חנויות שבחזיתן הוקם גג רעפים להגנה מפני גשם וקרינת השמש, שנתמך בשורת עמודי אבן שהתנשאו לגובה 5 מטרים." כך מתואר בכתבה הקארדו המקורי.ביקורת קטלניתאת הביקורת האדריכלית האמיתית והישירה ביותר מספקת בעלת חנות במקום, שרון סדן: "חזות המקום מז...
• 

  מעצבים קיר ירוק

  2.05.13
  ...הקטנת איי החום העירוניים, צינון הסביבה, משטחים לחקלאות ולטבע עירוני ועוד. יתרונם העיקרי של הקירות הירוקים (על פני כל גינת קרקע, למשל) הוא תוספת צמחיה במרחב שבאופן מסורתי איננו מגונן – המרחב האנכי; קירות ירוקים מורכבים על חזיתות מבנים, קירות פנימיים וגדרות. בחלוקה מאוד גסה, ישנם קירות ירוקים "ייצוגיים" שמטרתם קודם כל עיצובית ואחר כך אקולוגית, וקירות ירוקים במגזר הפרטי או בקרב חוגים שמקדמים את נושא הקיימות, שמטרתם היא לרוב קודם כל אקו...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  זה לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפ...
• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  ...בר, ההחלטה על האדמות של מי לבנות ועל חשבון מי התקציב, ההחלטה לתת זכויות בנייה או להקפיא אותן, כל אלה החלטות פוליטיות.אבל אם החליטו לבנות סינימטק בתל אביב, מה לעזזאל הקשר בין צורת הבניין לפוליטיקה? מה זה משנה לאדם החולף ליד החזית אם האדריכל של הבניין תכנן גם שכונות ביו"ש? משנה לו אם היא אטומה או פתוחה, ירוקה או כחולה. משנה לו האדריכלות.אני לא טוען שאין מקום לביקורת פוליטית בנושאי בינוי ערים ומבנים. יש הרבה מקום לזה אבל צריך להבין שזו אינה ביקורת א...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...- משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ללמוד על המקום שאנו חיים בו ולהעריך אותו, אחרת נמשיך לחיות וללמוד בבית כלא".אדריכלות ותקשורת חזותיתל...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  במאי יערך בחיפה כנס אדריכלים שידון בחזית הים של העיר ומטרתו "לדון באופן בו פתיחת העיר לים תסייע בתחומים רבים ושונים". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מא...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...פות ביותר בחיפה – וואדי ניסנאס. האתגר: פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס בנייה על גגות, ניצול מגרשים ריקים, אכלוס דירות נטושות, יצירת עניין עבור יזמים ומשקיעים, שיתופי פעולה עם עמידר, שינוי ייעוד, חידוש חזיתות בתים ויוזמות נוספות לחידוש והוספת דירות מגורים, עמדו במרכזו של קורס מיוחד שהתקיים הסמסטר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים. הקורס "דיור בר השגה", בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה, עורר עניין רב בקרב הסטודנטים, בוגרי השנה השל...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  ... יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר, שנהפך לתפאורה, מעין רקע למבנים המשומרים. מדיניות זו, אם תאושר "בעיר הלבנה" ובאזורי החיץ, תקריב את רווחת התושבים על מזבח השימור".האדריכל דן דרין, שימש יו"ר הוועדה המקומית, והיה חבר בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה.
• 

  תכנון נשי, תכנון גברי

  18.02.13
  ... בדומה לשליטה הגברית במערכת הביטחון."כידוע בראש מינהל התכנון עומדת אישה. היועצת המשפטית של המועצה הארצית היא אישה. יו"ר ועדת הערר של המועצה הארצית היא אישה. היו"ר של הועדה המחוזית בתל אביב, מתכננת המחוז, היועצת המשפטית. כולן נשים. כך גם במחוז מרכז. מתכננת המחוז במחוז הדרום היא אישה, וכך גם, בחיפה".אם הטענה הפמיניסטית צודקת, וגברים ונשים הם בעלי השקפות שונות על החיים ולכן משליטים סדר יום אחר על המערכות שהם מנהלים... השאלה בבלוג בהחלט מעוררת מחשבה.
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ... למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי לא משרת".האם העתיד של התחבורה הציבורית בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצו...