חיפוש - תגובות , חדשות , שונות , חוץ |1| - דף 7

• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  ...ת עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית, וסיפורו לא סופר עדיין במל...
• 

  כך בונים בשביל ילדים חכמים

  23.12.13
  ...ת לכל הכיוונים, תוך חיפוש דרך. התוצאה של ההתפרצות נראית לכאורה חסרת צורה, אך יש בה סדר וארגון פנימי". "מדובר בצבעים ובחומרים שמתבלטים על רקע בנייה קבלנית, שמרנית ומשעממת שמאפיינת את ראשון לציון." מיכאל יעקובסון כותב על בית הספר, המהווה עמוד תווך חדש ללימודים רב-תחומיים עבור תלמידים מחוננים ומצטיינים מרחבי העיר כולה. נחמד מאוד לצאת מהקופסא "תרתי-משמע"- מקופסאת בית הספר העממי 'הרגיל'- למקום שמעודד חשיבה מחוץ לקופסא, ומדבר זאת גם בשפה האדריכלית שלו.
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה."
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  ...עקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיבי ובמרכזו עץ זית (כמו וילה ממוצעת של אדריכלית), או מקסימום בטון חלק אבל גם עם חצץ ועץ זית (כמו יד ושם בירושלים או מוזיאון תל אביב). ב. האדריכל גם הוא לא יעז ליצור עבודה לא שגרתית, אלא יעדיף כמו היזמים תכנית שגרתית כשאת הגגון הוא יעצב בדומה למה שראה בז'ורנל שהוא מקבל בדואר מידי חודש או חודשיים". אין על יעקובסון, כשהוא טוב הוא מעולה. רוצו לקרוא.
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...סף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חובבי ריצה ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול ליצור מרכז עיר חדש. השם נראה שנבחר כדי לעודד תרומות מיהודי ארצות הברית אבל המרחב לא הצליח להתרומם. 'המייל התרבותי' פשוט ארוך מדי ואין בו פיתוח סביבתי שתומך בהליכה לאורכו. בתמונה כאן שמקורה מרכב הצילום ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד הח...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימור שעברו שיחזור ושיפוץ מקיף הם בני 45 ומעלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה המפוצצת ג'נטריפיקציה. אוכלוסיה קיימת החוצה, אוכלוסיה עשירה ונעדרת - פנימה. ...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...ת אבל חסרת כל אלטרנטיבה אמיתית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת כהתנהגות של "דווקא" שנועדה רק להבדיל את ההיפסטר משאר העולם ולגרום לו להראות "מיוחד" ו"אותנטי". ההיפסטר למשל יעריץ להקה מסוימת כל עוד אף אחד חוץ ממנו לא מכיר אותה, אבל ברגע שהיא תתפרסם ותצליח כלכלית הוא לפתע ישנא אותה ויטען בנחרצות שהיא כבר לא רלוונטית, למרות שהצלחה כלכלית של להקה לא בהכרח מבטאת התמסחרות ובגידה בקהל שלה."אביב גפן אם כן מזהה הצלחה מסחרית ככישלון אמ...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עד שמונה אדריכלים מוזמנים – עד ארבעה ישראלים ועד ארבעה מחוץ לארץ. שני השלבים יהיו אנונימיים ואת ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית. אחרי סיום התחרות יש כוונה לקיים תערוכה פתוחה לציבור שתכלול מודלים והצעות שהוגשו. הספרייה הלאומית עתידה להיבנות במקום מרכזי בקריית הלאום בירושלים בק...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המבקרים. "שום ביקורת שנכתבה לא נכתבה על ידי מישהו שלמד את הבניין או על ידי מישהו שאני יכול להעריך מה שהוא אומר. כשהבניין סוף סוף נפתח שמעתי גם המון ביקורות טובות מהשחקנים ומהקהל. ואלו היו ביקורות מהאנשים שחיים את הבניין ולא מאלה שרואים אותו מבחוץ". נראה שמספר האנשים שרם כרמי מעריך את דעתם אינו גבוה. יש אדריכלים שמוכנים להשבע שהוא מגיע לשלושה אם כוללים גם אנשים שנפטרו כבר.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ..., מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בת...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...וחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה לזכות בתחרויות עיצוב. ההתמסרות המקצועית שלו היתה כ"כ טוטאלית שהוא פיתח שיטה לה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ק כמו שקבוצת הרצל חבס שיווקה את YOO שתוכנן על ידי פיליפ סטארק (בליווי יסקי סיוון) - על התכנון מחתימים כוכב מחו"ל כי קל יותר לדחוף את זה לפראיירים המתחלפים. אבל הפעם זה מבנה ציבורי והוא נמכר מראש. אין לכוכבים מחו"ל שום משמעות חוץ מהעובדה שהפראייר המתחלף הפעם הוא המזמין - בצלאל. אם הנהלת בצלאל אומרת שאדריכלים ישראלים לא טובים מספיק בשבילה, למה שתלמד סטודנטים לארכיטקטורה? לא פשוט יותר שתשכור בוגרים ישירות מאוניבריטאות בהודו? כל אחד מהמשרדים המתח...