חיפוש - חוק , סקי |1| - דף 7

• 

  שימוש חורג, שימוש זמני

  3.02.13
  בלוג "המרפסת" דן השבוע במנגנון החוק הנקרא"שימוש חורג" ושואל איך קרה שכלי תכנוני כל כך חשוב הפך לשק חבטות משפטי, ולמוקצה על ידי מוסדות התכנון. זהו פוסט מעולה על מנגנוני כח ומנגנוני איזון והדרך בה מתומרנת כוונת המחוקק ליכולת תכנון גמישה... או לחוסר יכולת כזו.אחד המנגנונים המעניינים בחוק התכנון והבנייה" נכתב במאמר, "הוא המנגנון של שימוש חורג. הוא מעניין משום שהוא גמיש. הוא מעניין משום שהוא היה בשנים האחרונות במוקד חלק מהמחלוקות המשפטיות בתחום התכנו...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  עיצוב "בראש צעיר"

  5.09.12
  ...וקמה רחוק יותר ונתחמה באמצעות הנמכת גבס וספוטים. פינת האוכל מוקמה בקיר האופקי לדלת הכניסה ונתחמה אף היא במראה ובגוף תאורה תלוי. שינוי משמעותי נוסף כלל עיצוב מחדש של חדרי הרחצה באמצעות צבע, אביזרים וכלים סניטרים חדשים ומודרניים בלבן כמובן, שנותנים תחושת ניקיון עיצובי. ואחרון חביב, חצי-חדר שבו מתגורר ילד בן 6 ושכלל מיטה על עמודים בלבד, תוכנן מחדש בתוספת שולחן כתיבה ואחסון פינתי. לסיכום תחושת הלקוחות לאחר השיפוץ: בוצע שינוי גדול בתקציב קטן.
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדר...
• 

  ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים

  15.07.12
  ...וץ אל קדמת הבמה בארץ. "זו הדרך לפרוץ את המחסום", מסביר שחר לולב בראיון ל-Xnet בעקבות הזכייה. "מאחר שרק אדריכלים רשויים יכולים לגשת לתחרויות, אדריכלים צעירים משתפים פעולה עם הוותיקים". בהמשך הוא מוסיף " לדעתי יש צורך בכינון 'חוק אדריכלות' שיחייב ביצוע מכרז פתוח ותחרות לכל פרויקט ציבורי. הדיון חייב להיות פומבי. כשהציבור יהיה מודע לפרויקטים והם יפורסמו כראוי, השיח האדריכלי יהפוך לתרבותי יותר ואיכות החיים של התושבים תצא נשכרת".את שתי הסקירות האלה מש...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  בחודש האחרון הקימו מספר גורמים זעקה "ביבי מרמה את כולנו! בהליך בזק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כ...
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ...ייה של הרצליה פיתוח. עיריית הרצליה הבינה שכפי שהיא מתגברת את המרכז הישן, שעיקרו מגורים, בפונקציות של פנאי ועסקים, עליה לחזק, על-פי אותו הגיון, את המרכז הקיים של פעילות העסקים והפנאי בעיר באמצעות תוספת של מגורים ותרבות. זאת, בכדי ליצור מרכז מעורב שימושים שיאפשר חיים אורבאניים, בעיר שהייתה עד לא מזמן פרבר שינה".בסיום המאמר מציג ערן את תפיסתו לגבי שימוש באוטופיה ככלי לתכנון. היא מאפשרת מבט רחוק, אופטימי ואפשרות להציג חזון אפשרי לטווח רחוק.מאד מומלץ.
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...תו של הבנין כפי שיקרה בעתיד הקרוב. השיפוץ מתוכנן על ידי האדריכל מיקי מנספלד והוא כולל פירוק החזיתות וחיפוי המבנה כולו בלוחות אלומיניום וזכוכית. נועם מחבר בין מבנה זה למבנים אחרים שעברו שיפוץ דומה ושואל " האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?".מנספלד הבן משיב לו "לא כל בניין שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי עד. צריך לקבוע סדר עדיפויות מה לשמר ומדוע".דעתם של ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...פגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך. זו הכוונה בקצה פתוח, הוא לא לגמרי גמור, תכנון "פתוח קצה" הוא תכנון חוקר מחפש שאלות ע"י שימוש בכלים אדריכליים ואינו מתיימר להיות התכנון הסופי. לקראת ההגשה בטקס חששתי. בעיקר בגלל שאני באה מרקע של אמנות וזה לא מסוג השרטוטים הנהוגים. אבל מסתבר שאפשר לצייר חלל ויבינו אותו גם אם אני לא מפרטת ח...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...טה לקוד האתי לקבלת הערות הציבור הרחב של המהנדסים האזרחיים והאדריכלים. אתם מוזמנים לקרוא ולהציע תיקונים. להלן הפנייה לציבור ואחריה הקובץ להורדה. פניית העמותה לציבור המתכננים למהנדסים ולאדריכלים בישראל תקנות אתיקה שהינן חלק מחוק המהנדסים והאדריכלים. מועצת ההנדסה והאדריכלות שליד משרד התמ"ת אחראית על פעילות ועדת האתיקה הממלכתית. קוד אתי נקבע, בדרך כלל, על ידי קבוצת אנשים בעלי עניין משותף, שרוצים להסדיר ביניהם את כללי ההתנהגות שלהם, בינם לבין עצ...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...וסים של צורות חיים אפשריות בעיר. הביאנלה מבקשת לחזק את תחושת האחריות של התושבים ביחס למרחב המשותף, ולהציע שינוי ביחסי הגומלין המסורתיים בין התושבים לרשות העירונית, בין העיר לאנשי המקצוע הפועלים בה.אוצרות הביאנלה:סיגל ברניר – חוקרת תרבות, אדריכלות ונוף ומרצה בבצלאל. יעל מוריה-קליין, אדריכלית נוף, פרופ' בטכניון. הנושא: מטמורפוזה / גלגול:המושג "מטמורפוזה" ישמש הפעם מקור השראה ומסגרת לפעולה העירונית. אנו מבקשים לאמץ שלושה מאפיינים של המטמורפוזה: 1....
• 

  מתמטיקה עירונית בביסים קטנים

  3.03.11
  ...ן לכפרים וגם כשהערים הן מפלצות של 40 מיליון ואנחנו משווים אותן לערים "קטנות" של חמישה מיליון תושבים. והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!? למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? למה החוקרים אומרים שגם כיום בעידן האינטרנט וכשכולם מתכתבים עם כולם – גם היום המודל נשאר יציב? אין לי תשובות בשבילכם. אני לא יודע. אני אשמח לשמוע מכם השערות. * תמונה - vincent lafort- NY times
• 

  מתמטיקה עירונית והסטוריה אישית

  21.02.11
  ... אם בכל מקרה הכוחות הפועלים בעיר חזקים מהמתכננים, האם אנחנו צריכים לוותר? והתשובה שלי היא - לא! כמובן שלא, להיפך, בגלל שההשפעה שלנו מועטה האחריות שלנו כמתכננים היא קריטית. חשוב שנבין את התהליכים ונדע שאנחנו לא נפוליאון. החוקים שאנחנו מחילים על התכנון העירוני, האתיקה מול היזמים, כולם צריכים להתחשב בכוחות החזקים מהם ולנסות בכל הכח לשפר את המצב ברמת המיקרו. במקרו אנחנו כמעט ולא שולטים. אני רוצה גם להתייחס למסקנה של החוקרים שהציגו את התיאוריה...
• 

  תכנון מגרשי פאדל בישראל - כל מה שצריך לדעת!

  23.11.25
  ...ים. קירות – זכוכית מחוסמת בעובי 10–12 מ"מ, עמידה במיוחד. רשתות מתכת – מקיפות את המגרש ומחוברות למבנה הבסיס. תאורה – מינימום 300 לוקס, מותקנת בגובה של לפחות 6 מטר, ללא סינוור. נגישות – בהתאם לחוק הנגישות: כניסות רחבות, משטחים חלקים, גישה נוחה. תקינה – עמידה בתקן EN האירופי, ובדרישות מקומיות של רשויות. שלבי התכנון וההקמה תכנון נכון חוסך בעיות, עלויות מיותרות וסיכונים. כך נראה תהליך הקמה מסודר: איתור מיקום...