חיפוש - חדשות , חוק , פרס |1| - דף 4

• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...אות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכז...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיים המקדמים מחשבה ברת קיימא, ביצועי מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצרים לוילה, הרי ומאחר והכתבת הוטעתה על ידי בעל הבית, לא ניתן לצפות מהם לשמש "שופט חוקר" ולברר מעבר לכך. נראה לי שבנושא הזה השופטת צודקת אבל אני חושב שהמגזין צריך היום לנהוג בצורה הוגנת וכעת, כשידוע כבר ונפסק שצברית היא המתכננת, על מגזין בנין ודיור לתקן את המעוות. הכתבה המדוברת עדיין נמצא באתר המגזין ויש טעם לפגם בכך שגם עכשיו לא מוזכרת צברית כמתכננת המבנה.
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...גי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... התוצאה של התכנון אינה שגרתית. הגלריה פתוחה לחלוטין ורצפתה כוסתה ביציקה מיוחדת של חול מיוצב, המספקת קרקע יציבה אך לא מקובעת. כך נשמרת המשכיות של החלל מהחוף ועד לקירות ולמוצגים. נועם מעיר בכתבה: "השיפוץ של גלריית החוף רחוק מאוד מאדריכלות גרילה אמיתית שפועלת על סמך מצע רדיקלי ואינה נתמכת על ידי הממסד" ... "מצד שני, במדינה ענייה בניסויים אדריכליים כמו ישראל, זה משב רוח מרענן שמוכיח שלאדריכלים אכן יש יכולת לגרום שינוי בסביבה הבנויה, אפילו שינו...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...א צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...ד כלשהו והם מוצלחים וטובים, מיס ון דר רוה לא סיין את לימודי התואר שלו ואצלנו אריק בן שמחון התמחה בכלל בחנות הרהיטים של קסטיאל. בנוגע לרישום מעצבי פנים בצורה רשמית על ידי המדינה, רשם האדריכלים מסכם ואומר: "אני לא אשנה את החוק, אבל כרגע אני מוביל עבודה שנועדה לבדוק אילו תחומים צריכים להיות רשומים. למשל: מאמנים אישיים, מסגרים ומנתחי מערכות. אנחנו מוודאים שזה לא יפגע בחופש העיסוק, כי אם יהיה רישום, צריך להגדיר מי יכול להיכנס לרשימה ומי נשאר בחוץ ...
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  נועם דביר מראיין ב"הארץ" את נרי אוקסמן, אדריכלית, מעצבת וחוקרת העובדת במעבדת המדיה של MIT. אוקסמן מנסה לחקות בבניה תהליכים פיסיאולוגים כמו התהליכים המתרחשים בעצמות. לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. בחמש השנים האחרונות היא זוכה בהצלחה מטאורית שכללה פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומי...
• 

  העיר במספרים

  21.02.11
  תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ע...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...תקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במרחב הזה. היה לי את החופש האדריכלי האולטימטיבי, תקציב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שו...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...מו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויות בעין הציבור, והצגתן איננה גוררת כל פגיעה בפרטיות".ואני שואל, הרי תכניות הבית גלויות על פי חוק לכל מי שייגש לעיריית תל אביב. צילומים מחוץ לבית מותרים וכך גם צילומי פפרצי, פרטים על חייו של ורדי (כמו למשל המחיר ששילם על המגרש) גלויים ומותרים לפרסום... אז מה זה כל זה?*בתמונה, מידע מאתר עיריית תל אביב על בית ברחוב שמיר בשכונת אפקה. המידע גלוי ומוצג על פי חוק. כל קשר לנושא הכתבה מקרי בהחלט.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...