חיפוש - תגובות , חדשות , חוק , תא |1| - דף 8

• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  "חוק התכנון והבניה מנסה לעשות את הבלתי האפשרי. הוא מנסה לחבר את המשפט לאדריכלות. הוא מנסה לחבר את היציבות הוודאות, והשויון, המאפיינים את המשפט, אל הדמיון, היצירתיות, השונות, והחופש, המאפיינים אדריכלות." הציטוט הזה לקוח מהפרשנות לחוק התכנון והבניה החדש הנמצא כעת בהליכי אישור בוועדות הכנסת. בלוג "המרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צו...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...קט, אתם מתכננים אותו ואתם מציגים איך תגרמו לפרויקט להבנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה אנחנו רוצים לעורר בך השראה להביא את הרעיונות שלך למציאות. אתה ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...אות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכז...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיים המקדמים מחשבה ברת קיימא, ביצועי מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצרים לוילה, הרי ומאחר והכתבת הוטעתה על ידי בעל הבית, לא ניתן לצפות מהם לשמש "שופט חוקר" ולברר מעבר לכך. נראה לי שבנושא הזה השופטת צודקת אבל אני חושב שהמגזין צריך היום לנהוג בצורה הוגנת וכעת, כשידוע כבר ונפסק שצברית היא המתכננת, על מגזין בנין ודיור לתקן את המעוות. הכתבה המדוברת עדיין נמצא באתר המגזין ויש טעם לפגם בכך שגם עכשיו לא מוזכרת צברית כמתכננת המבנה.
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...גי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת ...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ...עפלה לשלב הגמר בתחרות היוקרתית. 2. במידה והקבוצה תעלה לגמר, יוכלו הסטודנטים המשתתפים להמשיך את מסלול התחרות לאורך שנתיים עד להשתתפות. 3. ההשתתפות ב-Solar Decathlon מקנה מוניטין בין לאומי המוכר בצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק, ומזכה את המשתתפים בהכרה בין לאומית שתתרום להם רבות בהמשך דרכם. קהל היעד-הקורס פתוח לסטודנטים להסמכה, ומוסמכים ממספר מוסדות אקדמיים ישראליים, היכולים לתרום להשגת המטרה, והמעוניינים להתמקצע בתחום של בניה ירוקה. דריש...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...כנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מקבלי הח...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...תאים את תנאי השטח להתקנת השער / המחסום הרצוי. בחברת NICE מספרים לנו שמגוון השערים החשמליים הקיים היום גדול, ומציע אופני הפעלה מודרניים הכוללים שליטה מרחוק, ויתרונות עיצוביים גם למנוע לשער חשמלי, שיכול להיות מוסתר רק תבחרו והכינו את התשתית. כפי שכבר הבנתם, יש לכם הרבה שיעורי בית לעשות לפני שאנשי המקצוע השונים יתחילו לעבוד בבית. למדו את הנושאים, הכינו את רשימת הדרישות לכל אביזר ומערכת בה אתם מעוניינים והצליבו בניהם. סוף מעשה במחשבה תחילה כבר אמרנו?
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...בת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש דן- באור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקע...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...וכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים השונות נבחנים זה מזה על בסיס השתייכותם הלאומית/האתנית, וכי צרכיהם של פרטים אלה שונים זה מזה על סמך השתייכות זו. בעית בעלות היא מרכזית, כיוון שהיא כרוכה גם בועדות שימור (על פי חוק התכנון והבניה), ומעט מאד שימור בקנה מידה עירוני שגור בנושא הנדלני הזה.לפיכך יש לתכנן שימור יסודי של חלקים נרחבים בערים אלו, ולהציל מעט מן הנשאר. כמו כן לתכנן אחרת לקבוצות שונות, תפיסה התורמת לישום בפועל של תפיסת separate ...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ע...