חיפוש - ים , עיר , שטח |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ... -
משחקיה פרטית במרכז הארץ
4.07.12במבנה תעשייתי במרכז הארץ,בחלל של כ-300מ"ר +גלריה הוקמה משחקיה לגיל הרך. דרישות הלקוח כללו שטח פתוח למשחק ופעילות,חדרי חוגים סגורים,ג'ימבורי / תינוקיה שירותים מותאמים לפעוטות ובית קפה עם מטבח פעיל למשפחות . העבודה כללה את חלוקת החלל לפונקציות השונות,מדרגות גישה לגלריה,מטבח העונה על דרישות הרישוי השונות ,שטחי איחסון דלפק כניסה וכד'. בתכנון נוצל גובה הגלריה לפעילויות פיזיות הכוללות טיפוס חבלים,מגלשה וכד'. הגלריה עוצבה בצורת טירת משחק והעמוד... -
ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז
12.06.12בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש... -
איכס! יש פה אנשים!
19.03.12"מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר... -
גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן
6.03.12"גגות ירוקים" הנו מושג שגור בשנתיים האחרונות, שבא לרוב לבטא גינון בגג או במרפסת. המשמעות המדוייקת יותר של המינוח, כפי שמשתמשים בו היום בישראל, היא כיסוי הגג בצמחיה לתועלות אקולוגיות, על ידי מערכת של 'תשתית חכמה'. למעשה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד ס... -
תכנית השימור החדשה של תל אביב
26.02.12...כנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מאד את הבעלים. הם מתקשים למכור, לבנות, לשפץ, לתחזק. בעק... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...ני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. .... -
לבנות ערים יעילות יותר
21.11.11לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ... -
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
האשה שגרה במוזיאון
31.10.11כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
