חיפוש - חדשות , ים , פוף |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עדיין בבניה - תערוכה
6.04.16עדיין בבניה // וינשטין ועדיה אדריכליםיום ה',7 אפריל, 20:00הכניסה חופשית והציבור מוזמן.על התערוכהוינשטין-ועדיה אדריכלים מתמחים בבניה ופיתוח באזורים רגישים מבחינה אקולוגית ונופית. מרכזי מבקרים ומרכזי חינוך, בתי חולים ומוסדות ציבוריים, מוזיאונים, יקבים, תכניות פיתוח נוף ותוכניות תב"ע ומתאר. בכולם נקודת המוצא היא האדם, המקום והיחסים ביניהם.כל נושא חדש, מועשר ברבדים מהידע המצטבר הכללי במשרד.אנו משתדלים להעביר בעבודת המשרד את רוח התרבות הישראלית - אנו ... -
כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר
10.03.14כך אומר מעצב-הפנים ירון טל, שבין עבודותיו הבולטות ניתו למצוא בין השאר את משרדי גוגל ישראל, משרדי גינדי השקעות , רשת מלונות דן, תכשיטי מילר ושלל מסעדות ובתי קפה כ- שגב אקפסרס, VONG, בנדיקטס, וולפנייטס ועוד. בקיצור בחור עסוק, ואם כבר, אז גם האח-של (ארז). טל כותב טור אורח באתר בניין ודיור ומבקש "רק אל תחפפו" - אמנם הוא פונה אל קהילת מעצבי הפנים, אך בתור אדריכל אני מוכרח להזדהות עם כל הכתוב ואף לשתף עמכם. "החיפוף, אם כל חטאת. הרצון לסגור פינה חברמני... -
העיר השמחה
13.02.14או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל... -
מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?
3.02.14התשובה, במקרה זה, אינה חשובה. כי אופן החשיבה והתכנון שלנו בהווה, חייב להשתנות, בלי קשר ועם קשר למה שיקרה עוד X זמן וזאת בגלל הסיבות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת הש... -
העיר, העניים ושוק העבודה
18.06.13חשבתם פעם למה כל כך הרבה עניים באים לגור בעיר הגדולה? איך זה שבתל אביב, כמו בכל עיר גדולה ומוצלחת בעולם, קיימים זה לצד זה מגורי יוקרה שעולים מליונים ולצידם שכונות צפופות של עוני והומלסים ברחובות? אם העיר יקרה למחיה, למה יש בה עניים?הטענה אותה אני מתכוון להציג במאמר הזה היא ראשיתו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנ... -
תחרות תכנון הספרייה הלאומית
12.12.11תכנון המשכן החדש לספרייה הלאומית בירושלים יתקיים כתחרות אדריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים,... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש... -
יש מקום, זה דירות שחסר
25.07.11תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח... -
כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?
22.06.11בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו... -
עולם חדש נקימה
28.04.11לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז... -
הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות
27.07.20העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו... -
הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות
1.12.16...רחית, תהודה ואח') שלח היום מכתב לשר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה ובו התריע כי הפיצוי בגין השבת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש דן- באור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן י... -
לחיות בגן עדן
11.01.16רוב המכריע אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, כשתהליך העיור הולך וגובר עם השנים. מאז המהפכה התעשייתית נתפסת העיר כמקום מזוהם וצפוף אשר אינו ראוי למגורי אדם. כתשובה לכך נולדו יצורי כלאיים בדמות ערי גנים למיניהן ופרוורי שינה חד גוניים. האם התשובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחי...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
