חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , ים , פסל |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
סולידריות של אדריכלים
19.03.13אחרי ההדחה של רפי סגל מזכייתו בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית ציפו כולם שהתכנון יועבר למועמדים למקום השני. אבל לא זה הדבר שקרה ויד הנדיב ממשיכה בהסתרת התהליך. "מדוע התחרות החדשה אינה בדיוק תחרות?" על כך מפרטת נעמה ריבה בכתבתה ב Xnet.בעקבות ביטול הזכייה פרסמה עמותת האדריכלים את מחאתה "כי התהליך המוצע על ידי יד הנדיב וחברת הספרייה הלאומית איננו תואם את עקרונותיה ואיננו תואם את עקרון שוויון ההזדמנויות המהווה נר לרגלי מוסד התחרויות של העמותה" ולכן "לא ... -
הדמיות ההצעה לספריה הלאומית פורסמו ברשת
25.02.13אתר "מיתוג ערים ומדינות" פרסם לפני מספר ימים לראשונה את ההדמיות לתכנון הזוכה בתחרות הספריה הלאומית. כזכור, הצעתו של האדריכל רפי סגל שזכתה נפסלה על ידי קרן יד הנדיב שארגנה את התחרות ללא נימוקים מפורטים. על פי תנאי התחרות, פרסום ההצעה הזוכה היה אסור ולכן לא זכינו לראות שמץ מהתכנון עד כה.הפרסום באתר "מיתוג ערים ומדינות" אינו מחדש דבר מבחינת התוכן אבל זו הפעם הראשונה בה אנו יכולים להתרשם ולו במעט מההצעה הזוכה. האדריכל רפי סגל יופיע בשבוע הבא בשני איר... -
לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה
11.12.12ראיון עם דוד עזריאלי מתפרסם בגלובס ובו מעניין לקרוא את תפיסת עולמו של מי שמגדיר את עצמו כאדריכל וכלקוח של עצמו. הערות על קניונים, על הבניה למגורים, על הצלחה ועל כסף מפיו של מי שהביא את תרבות הקניונים המסחריים לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקא... -
אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית
25.06.12הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה... -
בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?
15.03.12נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.1222 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי... -
הקרב על הבימה נמשך
4.12.11ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב... -
שיפוץ גנים ממחזר
31.10.11כתבה במגזין הירוק של Ynet מספרת על הפרוייקטים של "רקמה עירונית" - משרד לאדריכלות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עיר... -
סתם בית או עיצוב ישראלי?
2.08.11כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם... -
ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים
6.05.11האמן והיוצר ויטו אקונצ'י מגיע לישראל בתאריכים 15-16 למאי, 2011 ביוזמת והפקתה האמנותית של נעמי לב ובשיתוף עם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. אקונצ'י יגיע לסדרה של הרצאות, פרזנטציות, פאנלים ומפגש עם סטודנטים, מרצים באירועים הפתוחים לקהל הרחב. ויטו אקונצ'י הוא אמן רב תחומי, אמריקאי ממוצא איטלקי. הוא היה משורר, עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל ה... -
דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן
3.04.11בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים... -
סיבוב בכיכר בראשון לציון
21.09.12"רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי.... -
סיור באנדרטת אבשלום פיינברג
10.06.12... מאחר והיא מוצבת בפארק, היא נתפסת כאחת מהאטרקציות בו או כאחד הספסלים. ממקום רגוע ומבודד בו אתה יכול לשבת בעיקר עם עצמך ולהתבונן בנוף לפני שתמשיך הלאה, היא הפכה למשהו אחר לגמרי - ספסל עם צל....וכשזה המצב, מה הפלא שאנשים הלכו וגררו גם ספסל נוסף והציבו אותו בצורה המתבקשת כך שיהיה נוח להכניס שולחן ולאכול. זוהי דוגמה מעולה למקרה שבו מבנה מסמל ומשמש בצורה אחת במקום אחד ורק בשינוי קונטקסט הופך למשהו אחר.צילומים:ד"ר אבישי טייכר, ענת סקילי, מיכאל יעקובסון
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
