חיפוש - חדשות , ים , שטח |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שלושה סיבובים בקיבוץ נען
17.10.12מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון... -
הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית
9.10.12כמעט מבלי ששמים לב הולך ועולה לאחרונה גורם חדש המשתתף בעיצוב העיר - עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים ... -
לנסוע ולחנות בעיר הגדולה
3.09.12שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות... -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...שות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינ... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
אגדה אורבנית - ספר חדש
17.07.12ספרו החדש של האדריכל ומתכנן הערים נחום כהן, מנסה להציג לקורא את תכנית גדס בתל אביב, להסביר את ייחודה ואת סוד הצלחתה, ולהפיק ממנה לקחים הניתנים ליישום גם היום בתכנון עירוני. "אגדה אורבנית" תכנון העיר תל אביב בזמן המנדט הבריטינחום כהן, אדריכל ומתכנן עריםמתוך ההקדמה לספרלספר המונח לפניכם שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להנחיל ברבים את ההכרה בכך שתל אביב, עיר בת מאה שנים בלבד, היא אחת מהצלחות התכנון הבודדות של העידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות... -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12...הילות שבקצה יד ושם. "מופע ראווה", הוא מתאר את המקום, "מופע יקר ומורכב שנראה שמטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול אייקון" כותבת בתגובות טלי וקסלר, "ולא סתם - את... -
תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון
18.06.12...ל נחל איילון שהינו ההצעה בתחרות מהווה חלק מתכנון לב הפארק, לפיתוח רצועת השטח הקושרת את הר הפסולת חיריה, לדרך לוד (כביש 461), מתחם המשתרע על פני כ- 71 דונם, המכונה "חוות סעדון". חברת הפארק גאה לפתוח באופן רשמי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק שתהווה ת... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות
14.05.12צדיק אליקים, מי שהיה עד לפני שנה אדריכל נמל ת"א מבקר את ההנהלה החדשה של הנמל בכתבה בכלכליסט : "המתחם הפך לעמק האלכוהול... החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'". ביקורתו של אליקים חשובה במיוחד לקראת הרחבתו של הנמל והתחלת פעילותו של אזור "יריד המזרח" ביולי.בכתבה מציג צדיק את הדרך בה הוא רואה את התפתחות נמל תל אביב: "בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ב...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
