חיפוש - חדשות , יפו , מתח |1| - דף 13

• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב...
• 

  עידן המגדלים - קול קורא

  14.02.13
  לקראת כנס יום האדריכל 2013 עידן המגדליםקול קוראעמותת האדריכלים מארגנת כנס בינלאומי רב משתתפים לכבוד יום האדריכל, ב 9 למאי 2013 ב"נא לגעת", במתחם נמל יפוהנושא - "בנייה לגובה"עמותת האדריכלים בשיתוף עם איגוד המהנדסים הקימה את הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירוניתהמהווה את הסניף הישראלי של CTBUH - ISRAEL.יום האדריכל יוקדש השנה לנושא אדריכלות המגדלים. לכנס יוזמנו אדריכלים בעלי שם מן העולם המתמחים בנושא. ציבור האדריכלים מוזמן לקחת חלק פעיל בכנס ו...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...והפרטיים בהם עבד. גודוביץ גודש את השיחה באנקדוטות ציוריות על הדרכים בהן התריס והציע אלטרנטיבות לדפוסי התכנון של ההתיישבות בערים ובהתיישבות העובדת.הארכיאולוג מאיר בן דב משוחח על ירושלים לדורותיהמאיר בן דב מנסה לעשות סדר בין סיפורי המקרא לבין המציאות של הישוב היהודי בירושלים לאורך הדורות. סיפוריו של בן דב לעמוס גיתאי משקפים את השפעתה של הגיאופוליטיקה לאורך אלפי שנים על צורתה, מבניה ואופיה של ירושלים היום.על העיר הלבנה - מיכה לוין ועמוס גיתאיהשינוי...
• 

  הספרייה הלאומית - כל השמועות

  20.12.12
  ...יא לא עוד פרויקט נדל”ני מהשורה. ומהגורמים נשואי הפנים המעורבים בו - קרן יד הנדיב והחברה לבניין הספרייה הלאומית - נדרשים הסבר ברור והתנהלות שקופה ולא נימוק סתום כמו זה שנמסר לסגל."נעמה גם היא ממקדת בצדק את האש באותו כיוון: "שקיפות ציבורית בפרשה הזו – אין. המדינה אמנם מממנת חלק מהפרויקט היוקרתי, שאמור להציב מונומנט גדול נוסף בלב הבירה, אך המארגנים אינם סבורים שהם חייבים להסביר את מהלכיהם לאף אחד. גם לא לאדריכלים שהשתתפו בתחרות ומנסים להבין מה מתרחש...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  ...ה לכך שסביבה מעצבת תודעה. אגב, רב הבעיה נפתרת בעזרת גינון (תכנון נוף), ובין תכנון הרחוב לתכנון (או לפחות חיפוי) הבניין עצמו אין שום קשר.וכן - סטנדרט זה רע!"ועמית עונה "אף אחד לא שואל, אם אכן צורת הבניין היא המקום בו אני צריך להביע את היצירתנות המיוחדג'ת שלי, על חשבון יעילות תכנונית? זה ממשיך בכתבות בהן "אויש, יש לי אותה ספה מאיקאה כמו לשכן ", אפילו שהם בחיים לא יבקרו את השכן ההוא, זה מפריע רק לדעת שיש עוד מישהו כזה".* בתמונה - מומו של מיכאל אנדה.
• 

  סיבוב ביפו ובמתחם התחנה

  28.11.12
  מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסתכל על פאלו-אלטו. גם שם יש ריכוז גבוה של סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון והשקעות. והעירוניות מה? אפס. צפיפות נמוכה מאד, רחוב מרכזי אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פורחת בלי צפיפות? ביקושי שיא לדיור במקום בלי הולכי רגל?! מה, זו לא התוכנית המופלאה של פטריק גדס שיוצרת את הביקושים?!?תעשיות אוהבות להצטופף ולהתכרבל עם עצמן...
• 

  העיר והפסנתר

  19.11.12
  ..., ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וחבל". ובהקשר לפרויקט המדובר: "שימו לב למיקום הפסנתרים. מזרח ודרום העיר – כלום. לשם ההגינות יש לציין שגם צפונית לירקון כלום. יפו – באתרים תיירותיים ספציפיים (הנמל, מתחם התחנה). בשילוט חוצות גם מתהדרים ש'20 פסנתרים מחכים לכם ברחבי העיר' (...) למה לא ידייקו ויכתבו 'ברחבי מרכז העיר"?הפרויקט הזה הוא רק אחד מרבים, ואיתי לא הצליח לקבל מהעירייה תגובה משמע...
• 

  תכנית לנתיב תחבורה ציבורית על רכס הכרמל

  28.10.12
  ...יהנו מעדיפות ברמזורים. שני מקטעים מהציר יבוצעו במנהרות של כ 500 מטר בהם יסעו הרכבים הפרטיים כשהנת"צ עובר מעליהם.הכתבה סוקרת את הפרויקט ואת פתרונות החנייה שיוצעו לתושבים. תנועת הרכבים הפרטיים תואט עוד יותר משהיא כיום וההעדפה לתחבורה הציבורית בציר אמורה להיות משמעותית. יש לציין שבחיפה ציר הכרמל אמנם מרכזי אך השכונות "תלויות" עליו כמו ענבים על אשכול. יצירת תחבורה ציבורית מהירה לאורך הציר אינה מספיקה אם לא יסגרו גם "מעגלים קטנים" יעילים בתוך השכונות.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...
• 

  בין ג'יין ג'ייקובס לרוברט מוזס

  2.10.12
  ... רוברט מוזס בתפקיד האיש הרע עם הגרזן שהעדיף כבישים מהירים, ומולו ג'יין ג'ייקובס הסופרת."אינני יכול להימנע מהשוואות לתל אביב" כותב איתי, "איפה העיר ואיפה מגמות הפיתוח במתח שבין מוזס לג'ייקובס? (...) עושה רושם שלא תש כוח הדחף ליצור רשת אוטוסטראדות – והתחושה שבכך ייפתרו בעיות רבות (..) כל קטע אוטוסטראדה הופך לכאורה את הקטע הבא לחיוני. דרך בגין… דרך יפו / ציר המסילה… רחוב שלבים… וכן הלאה. עבודות שספק אם יפתרו את צרותיהן של נוה צדק, פלורנטין, או יפו".
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ות להכניס את היד לכיס לצורך זה. הפתרון היה פשוט ושבלוני. גם כאן, כמו בתב"ע 38, הוצף השוק בזכויות בנייה שהועברו לבעלי הבתים כפיצוי לדרישה לשימור. אבל כשאתה עושה פעולה כזו אתה למעשה משנה את תכנית העיר. אם המתכנן העירוני חשב שצפיפות מסוימת או חתך רחוב מסוים הוא הנכון לאזור, הרי שכל הזכויות העודפות האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד ז...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ן מאפשר להתרחשויות לא צפויות להתקיים במסגרת הכללים שיצרת. זה מצב בו-זמני של שליטה וחוסר-שליטה שמעניק רובד דינמי לתהליך היצירה באופן כללי, ובפרט כשמדובר על אנימציות דוגמת הגרפיטי. לדוגמה, בפריוקט ברח' לבונטין במודל של התעופת ציפורים, שינוי בערכים של פרמטר אחד כגון עוצמת הרוח או העירבול יצר מודלים מרחביים שונים לגמרי.האם אתם משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמ...