חיפוש - חדשות , יפו , קוב |1| - דף 9

• 

  תחרות לעבודות תכנון עירוני ואזורי מצטיינות

  11.12.12
  איגוד המתכננים בישראל, רואה חשיבות רבה בטיפוח הסטודנטיות והסטודנטים לתכנון במוסדותלהשכלה גבוהה ובבניית הקשר בינם לאיגוד, ממשיך את המסורת ומכריז על: תחרות איגוד המתכננים בישראל לעבודות תכנון עירוני ואזורי מצטיינות שנערכו בשנים 2011-2012 פרסי העבודות המצטיינות של איגוד המתכננים בישראל בחסות החטיבה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה. מסלול א –' עבודות תזה לתואר שני ולתואר שלישי מסלול ב –' פרויקט תכנוני (יחידני או קבוצתי, גם למסיימי תואר ראשון סך ...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  ...ה לכך שסביבה מעצבת תודעה. אגב, רב הבעיה נפתרת בעזרת גינון (תכנון נוף), ובין תכנון הרחוב לתכנון (או לפחות חיפוי) הבניין עצמו אין שום קשר.וכן - סטנדרט זה רע!"ועמית עונה "אף אחד לא שואל, אם אכן צורת הבניין היא המקום בו אני צריך להביע את היצירתנות המיוחדג'ת שלי, על חשבון יעילות תכנונית? זה ממשיך בכתבות בהן "אויש, יש לי אותה ספה מאיקאה כמו לשכן ", אפילו שהם בחיים לא יבקרו את השכן ההוא, זה מפריע רק לדעת שיש עוד מישהו כזה".* בתמונה - מומו של מיכאל אנדה.
• 

  סיבוב ביפו ובמתחם התחנה

  28.11.12
  מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסתכל על פאלו-אלטו. גם שם יש ריכוז גבוה של סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון והשקעות. והעירוניות מה? אפס. צפיפות נמוכה מאד, רחוב מרכזי אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פורחת בלי צפיפות? ביקושי שיא לדיור במקום בלי הולכי רגל?! מה, זו לא התוכנית המופלאה של פטריק גדס שיוצרת את הביקושים?!?תעשיות אוהבות להצטופף ולהתכרבל עם עצמן...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  בין ג'יין ג'ייקובס לרוברט מוזס

  2.10.12
  ... רוברט מוזס בתפקיד האיש הרע עם הגרזן שהעדיף כבישים מהירים, ומולו ג'יין ג'ייקובס הסופרת."אינני יכול להימנע מהשוואות לתל אביב" כותב איתי, "איפה העיר ואיפה מגמות הפיתוח במתח שבין מוזס לג'ייקובס? (...) עושה רושם שלא תש כוח הדחף ליצור רשת אוטוסטראדות – והתחושה שבכך ייפתרו בעיות רבות (..) כל קטע אוטוסטראדה הופך לכאורה את הקטע הבא לחיוני. דרך בגין… דרך יפו / ציר המסילה… רחוב שלבים… וכן הלאה. עבודות שספק אם יפתרו את צרותיהן של נוה צדק, פלורנטין, או יפו".
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ות להכניס את היד לכיס לצורך זה. הפתרון היה פשוט ושבלוני. גם כאן, כמו בתב"ע 38, הוצף השוק בזכויות בנייה שהועברו לבעלי הבתים כפיצוי לדרישה לשימור. אבל כשאתה עושה פעולה כזו אתה למעשה משנה את תכנית העיר. אם המתכנן העירוני חשב שצפיפות מסוימת או חתך רחוב מסוים הוא הנכון לאזור, הרי שכל הזכויות העודפות האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד ז...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ן מאפשר להתרחשויות לא צפויות להתקיים במסגרת הכללים שיצרת. זה מצב בו-זמני של שליטה וחוסר-שליטה שמעניק רובד דינמי לתהליך היצירה באופן כללי, ובפרט כשמדובר על אנימציות דוגמת הגרפיטי. לדוגמה, בפריוקט ברח' לבונטין במודל של התעופת ציפורים, שינוי בערכים של פרמטר אחד כגון עוצמת הרוח או העירבול יצר מודלים מרחביים שונים לגמרי.האם אתם משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...ח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן ...
• 

  תערוכת 40 40 ואדריכלים צעירים

  21.05.12
  ...ק, דרך החוסר בתחרויות שמאפשרות למוכשרים לפרוץ קדימה ועד להצפת השוק בבוגרי מסלולים לאדריכלות ולהנדסאי אדריכלות. חלק מהטענות נכונות בוודאי אבל ההשוואה לחו"ל היא חלקית. המצב כיום בארצות הברית למשל גרוע בהרבה וגם בחלקים גדולים באירופה אדריכלים צעירים לא בדיוק מקבלים הזדמנויות. אפילו אם נשווה את המצב לתחומים אחרים בארץ, למשל למצב עורכי הדין הצעירים, לא בטוח שנוכל להגיד שאנחנו חריגים מאד. מצער ועצוב ודורש שיפור אבל זה המצב.*צילום - מאתר עמותת האדריכלים
• 

  חלון אחורי לאדריכלות המקומית

  6.05.12
  ...ל חנן ברון, "מבנה של אדריכל שמשקף צניעות, פשטות, כנות ורצון להתחבר למקום הישראלי. רחוק רחוק מעבודות של טיפוסים כמו משה צור, משה ספדיה ומשה עפיה." כותב עליו מיכאל. כרגיל הרשימה מעמיקה. בבלוג שלו למיכאל יש את אורך הנשימה והפנאי להתעסק ולהתעמק במבנים שהוא אוהב ובהיסטוריה שלהם. גם אם אתם כמוני וטעמכם פחות נוטה למבני בטון ואדריכלות בינלאומית שבהם מתמקד יעקובסון יותר מכל, לא תוכלו שלא להנות מהבלוג הזה ומהכתבה הספציפית הזו במיוחד. התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ...