חיפוש - חדשות , יפו , שטח |1| - דף 10

• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  "ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ... ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו ...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ...ת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפרברים אינה מאפשרת קיום של בתי קפה או פעילויות אחרות שימשכו מבוגרים לפארק. מי שנשאר בו הם רק בני הנוער להם אין רכב ואין מקום אחר לבלות. בסביבה הומוגנית כזו צריך להוסיף לתבשיל רק קצת אלכוהול והוא הופך למטרד.יוא...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  מיכאל יעקובסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבוהים במיוחד. התחרות בין הערים איננה מתואמת, ותהליך הציפוף המשמעותי והמהיר שעתידים אזורים אלה לחוות עלול לפגוע בתושבים, במשתמשים ובסביבה. (...) הנהנים המרכזיים יהיו היזמים, שיוכלו לשתול בעיר כמעט ללא פיקוח פרויקטים שינפחו את כיסיהם אך ירוקנו את העיר מאיכות החיים שהיא עדיין מציעה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים. "התוכנית של כל אחת מ-82 הקומות שונה לחלוטין משום שהיא למעשה חתך בגוף תלת ממדי. השלב הסופי של העיצוב עסק בניצול מרבי והתאמה לכיווני השמש והרוח וגם בהתחשבות בנתיבי הנדידה של ציפורים. בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...שקיע 100 מיליון דולר ביציקות בטון עבור ספרים שממילא אין גישה של הציבור אליהם? למה לא לתכנן פארק ציבורי באתר הספרייה עבור העם? פשוט בושה. תנו לנו שטחים ציבוריים פתוחים עבור העם ולא מבצרים עבור האליטות !יש הבדל בין צורך לבין דחיפות קיומית. פחות מפרומיל של הציבור מבקר בספריה שאכן "פתוחה לקהל" . רוב הציבור לא חולם על כך ועסוק בקיום יום יומי בקור ובגשם. בסופי שבוע, כמו עדר פילים שורד בקלהרי, נודד הציבור בחיפושו אחר שטחים פתוחים וציבוריים !! ראה הצלחת ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...צעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוו...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  המוזיאון כביטוי צבאי

  24.11.11
  ...יאון האטום כמעט לחלוטין לסביבתו. המוזיאון החדש מתקדם קדימה: צורתו החיצונית המזוותת והמיוסרת, שהיא אגב אסתטית מאוד בעיני, מזכירה יותר מכל את כלי הנשק החמקניים החדשים: ספינות ומטוסים שנועדו לחמוק מעין הרדאר מתאפיינים באותה שפה של משטחים משולשים אקראיים וזוויות חדות." החלק המעניין ביותר בביקורת מצוי בהשוואה בין הכבדות של מבני התרבות התל אביבים לעומת הפתיחות, הקלילות והשקיפות של המבנים הצבאיים של הקרייה. פוסט מומלץ, לכו לקרוא. הנה הקישור שוב.
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...ראשון "משום שלא נמצאה עבודה אחת העונה על כל הקריטריונים כפי שנקבעו". יחד עם זאת, חליט חבר השופטים לחלק את סכום כל הפרבים לשלוש עבודות כפרס שני, "כשכל אחד מהפרויקטים מייצג הצטיינות בהיבט אחר". השיטה הזו בה שוב נמנעת ועדת שיפוט מלבחור מקום ראשון היא התחמקות חסרת חוט שידרה. לא יכול להיות שכל שלושת העבודות הן במקום שני. ההמנעות מבחירה של מקום ראשון יכולה להיות רק פחדנית או פוליטית. העובדה שכל מוסד לאדריכלות קיבל זוכה במקום השני מרמזת שאפשר גם וגם...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ...חים הפתוחים אחידים ומשעממים, אינם מושכים פעילות כשלעצמם, ונמצאים בשימוש מועט מצד אחד, ומצד שני עיקר המרחב הציבורי (רחובות ורחבות ציבוריות) שבו אכן משתמשים התושבים, לוקה בחסר מבחינת איכותו. במקרה של ישובים קטנים, או שכונות בצפיפות נמוכה, ישנה אף הקצאת יתר של שטחים פתוחים הנגרמת על ידי ההנחיות." בכתבה ב"דה-מרקר" בנושא אומר יודן כי יש להגביל את ההקצאה הכוללת של שטחי ציבור משטח כל תוכנית, והוא מציע לא לעבור את הרף של 40% משטח התוכנית. "הנדירות הי...
• 

  לה-קורבוזייה במועצה המקומית מנשה

  3.10.11
  האדריכל ערן טמיר-טאוויל מציג במגזין העיצוב את בניין המועצה האיזורית מנשה שתוכנן בידי האדריכלים שי ויינשטיין וגיל ועדיה לאחר זכייה בתחרות. המבנה מציע לדבריו אלטרנטיבה מודרניסטית לחיפוש אחר אותנטיות מדומה אך האם מדובר בחלופה לגיטימית או במחווה ריקה? ערן סוקר את המבנה ומציג את מרכיביו והעמדתו במרחב. מבנה המועצה חולש על השטח הפתוח ובחזיתותיו ניתן לראות הן את ה"פילוטי" - העמודים הדקיקים והן את סרט החלונות המאפפינים את הוילה סבואה של לה-קורבוזיה. "...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות ובשאיפות. המוחים הללו מדגישים את העדפותיהם למגורים בעיר, ליד אנשים שונים מהם, בעלות דיור סבירה, בקרבה למוסדות חינוך ולמקומות תעסוקה ובילוי, ומבלי לבזבז זמן יקר בנסיעות ארוכות. זהו רצון לאיכות חיים עירונית: חירות תנועה, נגישות להז...