חיפוש - חדשות , פרויקטים , יש , רשת |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הזוכים בפרס רכטר 2012 - 2
30.12.12...ג.מבין הכתבות נציין כמעניינת במיוחד את זו הנוגעת לעבודתו של לוטן "עבודה זרה". זו המיוחדת יותר מבין שלושת הזוכים כששילוב מוצלח של עיריה עם חזון (בת-ים), מקום וכישרון אדריכלי חוברים לעבודה מרשימה. בלי טיטניום בחזית, בלי קונסטרוקציות מרחביות ותכניות שניתן לבצע רק בעזרת מחשבי על. אדריכלות ארצית, מקומית, ישראלית, צנועה ונכונה."הארץ" ממשיך את מסורת הדפוס בו המלל הוא העיקר ומתקשה לדלג קדימה ולצרף תמונות ברמה הנדרשת במקרים כאלה (מזל שהיה לנו גם את Xnet). -
בית פרטי 02
14.11.12עיצוב פנים המשלב בין פונקציונליות לאסתטיקה כתבה מתוך מגזין נישה. עינת רייטן | מגזין נישה צילום: אבנר צרפתי שטח הבית: 200 מ"ר (כל קומה 100 מ"ר), שטח המגרש: 250 מ"ר הציפייה הרווחת היא שברגע שנכנסים לבית כלשהו וחוצים את מפתן הכניסה, תתקבל אווירה חמה וביתית. לא כך הדבר בבית בראשון לציון. הנכנס עובר תהליך שמכניס אותו בהדרגה ממרחב פתוח ואווירה ציבורית למרחב פרטי ואווירה ביתית. תהליך זה קשור לעובדה שדיירי הבית, בעלי מסעדת "אחוזת מרגו", מגיע... -
רדיוס שכונה - קריאה להגשת הצעות
14.11.12קריאה להגשת הצעות לפרויקטים ומועמדות לתכנית התושבות הדו-שנתית, לפרויקטים הנבחרים יוענקו תקציב ביצוע בסך של עד 100,000 ₪ לשנתיים, וחללי עבודה אישיים לתקופה של עד שנתיים.תאריך אחרון להגשה: 31 דצמבר 2012.מעבדת האמנים לעירוניות חדשה, בת-ים, קוראת לאמנים וליוצרים מכל התחומים והדיסציפלינות (אמנים פלסטיים, אנשי Performance ויוצרי תיאטרון – כולל ממקצועת העיצוב והתאורה, מעצבים ממגוון התחומים, אדריכלים, אמני וידאו ומדיה דיגיטלית, קולנוענים, צלמים, קולקטיב... -
בין ג'יין ג'ייקובס לרוברט מוזס
2.10.12...e For Gotham ומנצל את ההזדמנות גם לכמה אבחנות בנוגע לעיר תל אביב. הספר מתאר את היטלטלותה של ניו יורק בין פיתוח מוטה מכוניות לבין פיתוח תחבורה ציבורית, בין פיתוח מוטה פינוי-בינוי ומגדלים לבין פיתוח "ג'ייקובסי" מעורב. את שתי הגישות הובילו "לא אדריכלים" - רוברט מוזס בתפקיד האיש הרע עם הגרזן שהעדיף כבישים מהירים, ומולו ג'יין ג'ייקובס הסופרת."אינני יכול להימנע מהשוואות לתל אביב" כותב איתי, "איפה העיר ואיפה מגמות הפיתוח במתח שבין מוזס לג'ייקובס? (...) ... -
שני צדדים של שימור
22.08.12...את השימור לתכנון העירוני. כשאושרה תכנית השימור בתל אביב היה ברור שהעיריה והממשלה אינן מתכוונות להכניס את היד לכיס לצורך זה. הפתרון היה פשוט ושבלוני. גם כאן, כמו בתב"ע 38, הוצף השוק בזכויות בנייה שהועברו לבעלי הבתים כפיצוי לדרישה לשימור. אבל כשאתה עושה פעולה כזו אתה למעשה משנה את תכנית העיר. אם המתכנן העירוני חשב שצפיפות מסוימת או חתך רחוב מסוים הוא הנכון לאזור, הרי שכל הזכויות העודפות האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חני... -
השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה
19.08.12... האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלליים.הפתרונות שהוצעו מבוססים על ההסכמות שהתקבלו במהלך הדיונים המשותפים. ב 4/9/2012 תתקיים ישיבה נוספת בה אנו אמורים לקבל תש... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית
1.05.12השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ... -
הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה
1.04.12...יבלנדר וב archeb שחשפו את הסיפור. מסתבר שהעירייה מנצלת את הדו"ח בניסיון לענות גם על הביקורת שעורר בניין הבימה ויחסו לעיר ולכיכר - "קובייה לבנה", "קובייה אטומה" ועוד. העירייה פנתה מסתבר למספר אמנים ובהם דני קרוון ויעקב אגם להגיש הצעות לחיפוי החזית. אבל גם זה לא הסוף. את עלות השיפוץ מתכוונת העירייה לכסות על ידי הקצאה של אחוזי בנייה על גג הבימה. כלומר בתמורה לשיפוץ הנדרש יוכל היזם שיזכה להקים מגדל מגורים מעל לבית הבימה.עמותת האדריכלים עדיין לא הגיבה... -
האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?
21.03.12...יע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו... -
מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?
29.01.12עידוד הדחף לרכישה באמצעות בלבול אינו המצאה של איקאה אבל אין ספק שהם מומחים בו. כתבה מרתקת של גל מור ב"חורים ברשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה ש... -
על שימור ועל בית צים בחיפה
25.12.11...שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי עד. צריך לקבוע סדר עדיפויות מה לשמר ומדוע".דעתם של הטוקבקיסטים ברורה יותר "הבניין מכוער!" הם קוראים."חברים" אומר סטניסלב, "צריך להודות, שהייתה בישראל תקופה אדריכלית בה נבנו בניינים מכוערים (בלשון המעטה), שהטילו את צילם המעוות על חזות העיר עשורים רבים. בניין הצים הוא אחד מהם. גם מלון דן פנורמה מאותה קוהורטה קלוקלת והלא אסטטית. את הבניין הנ'ל, לא הייתי אפילו מתאמץ לשפץ. פשוט להרוס את הכיעור הצרוף." -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
שינקין כמשל
20.11.11לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...







