חיפוש - חדשות , ישן , תא |1| - דף 2

• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  או- על מוזיאון האצ"ל, הרייכסטאג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או א...
• 

  תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית

  1.11.12
  ...ית פרויקטים בנויים או מאושרים בתחומי ההתחדשות העירונית. פרס עיריית חולון בשיתוף עם עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל יוענק השנה לעבודה אשר תציג תכנון בנושא: התחדשות עירונית - תמ"א 38, עיבוי בינוי ופינוי בינוי דגשים: שילוב חדש וישן, חדשנות, עיצוב ואסתטיקה, השתלבות בסביבה והתייחסות לקיים, תנועה ותחבורה, תרומה לעיר, שיפור סביבת המגורים, התייחסות למרחב הציבורי, לכלכלת העיר, מינוף עתידי ובנייה ברת קיימא. ההגשה תכלול פרויקטים בנויים או מאושרים (היתר ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ובכן כך - העירוניות הדינמית רואה את העיר כאוסף של אנשים ופעילויות. אנשים הכפופים להחלטות כלכליות, תרבותיות וכדומה. אם אני צריך להדגים את הבדלי הגישות בינה לבין העירוניות החדשה בקליפת אגוז אפשר להסתכל על המע"ר של נתניה.המע"ר הישן של נתניה נפרש ברחוב המרכזי המוביל אל הים. לכאורה, על פי "העירוניות המתחדשת", התכנון שלו מעולה. הוא במרכז העיר, נגיש ברגל לכמות גדולה של אנשים. ואכן המרכז הזה היה מוצלח מאד אבל בשנים האחרונות הוא הלך והתדרדר. אם האדריכלות ...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  ... בפועל את אביו ומשרד מנספלד - קהת הוא אחד המובילים והמוכרים בארץ. הבמאי עמוס גיתאי למד אדריכלות בטכניון ובהמשך בארצות הברית וסגנונו הקולנועי מושפע מכך. לאחר פירוק השותפות בין האבות המשיך אל מנספלד לתכנן וזכה בפרס ישראל ובהכרה בעולם כולו, וינראוב לעומתו תכנן פחות והלך ונשכח.גיתאי לקח על עצמו את תיעוד מפעלו של אביו בצורה הנראית אובססיבית כמעט, כאילו בנסיון לתקן עוול ישן, אמיתי או מדומה. למרות הפשרה יש באוויר הרגשה שלא שמענו את המילה האחרונה בסיפור.
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... אין ולא תהיה לעולם. למרות החשיבות העצומה שאנחנו האדריכלים מייחסים לעצמנו, אנחנו לא קובעים. גם אם נקים את כל מה שנרצה מי שיקבע הם האנשים עצמם והם רוצים להצטופף בתל אביב. עדיף במגדל מגורים ברוטשילד אבל אם זה יקר מדי - אז בבית ישן וצפוף עם דירה גרועה. לגבי המיתוג הנדרש כדי לקדם עיר, אני מסכים עם ירון שזו דרישה אבל חולק עם המסקנה האוטומטית ששכונות חדשות הן הפתרון היחיד. דווקא כאן הייתי לוקח את צורת העבודה בפינצטה המאפיינת את אנשי מרחב ובודק אילו...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...י השכונה המהווה מוקד עירוני- חברתי-תרבותי לאוכלוסיה הערבית בחיפה, מתאפיינת במרקם ייחודי והיסטורי, בצפיפות גבוהה ובמחסור בשטחים פתוחים. מלאי הדיור בשכונה הוא מצומצם, עם מעט עתודות קרקע לבניית מגורים חדשים. מלאי הדיור הקיים ישן ברובו ובמצב פיזי מידרדר, והוא מתאפיין גם במיעוט של יח"ד קטנות (בשטחן) שאינן מתאימות למשקי הבית הגדולים. בנוסף – קיים אחוז גבוה של דירות בבעלות המדינה ועמידר פועלת למכירת נכסים בואדי. השכר החודשי הממוצע בשכונה הוא מהנמ...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...ב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, קו הרכבת הוא חומה. הנמל הגדול יתרום לפיתוח חיפה בדיוק כמו שנמל התעופה בן גוריון תורם לפיתוח לוד הסמוכה אליו. חיפה צריכה למשוך את תעשיית ההי-טק אל מרכז העיר. יש לה את כל העוגנים הדרושים - בית חולים מחקרי מעולה (רמב"ם), כח אדם טכנולוגי מוביל ברמה עולמית (הטכניון), מערך אורבני נכון במרכז העיר שרק צריך יד מכוונת ותקציב (הדר והעיר התחתית).באמת מגיע לעיר הזו ראש עיר אחר.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...נועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פי...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ם פתוחים וציבוריים !! ראה הצלחת גן השעשועים בנמל ת"א .צריך רק לקרוא את הפרוגרמה של התחרות בכדי להבין לאיזו אליטה בניין הספרייה מיועד ! "אדריכלית" עונה:נכון שמבנה הספריה הישן הוא מבנה מצוין, אך אין לי ספק שאילו היה נבנה היום, היה סופג קיתונות של ביקורת מזנדברג, ובשעתו בטח ספג מנה נאה של דברי בלע מצד אנשים חסרי חזון מסוגה של זנדברג. היה כבר מי ששר "כולנו חכמים בדיעבד"...יש עוד טוקבקים אבל הם ברובם מנסים להתווכח עם זנדברג או לחנך אותה, ניסיון משעשע.
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ...ייה של הרצליה פיתוח. עיריית הרצליה הבינה שכפי שהיא מתגברת את המרכז הישן, שעיקרו מגורים, בפונקציות של פנאי ועסקים, עליה לחזק, על-פי אותו הגיון, את המרכז הקיים של פעילות העסקים והפנאי בעיר באמצעות תוספת של מגורים ותרבות. זאת, בכדי ליצור מרכז מעורב שימושים שיאפשר חיים אורבאניים, בעיר שהייתה עד לא מזמן פרבר שינה".בסיום המאמר מציג ערן את תפיסתו לגבי שימוש באוטופיה ככלי לתכנון. היא מאפשרת מבט רחוק, אופטימי ואפשרות להציג חזון אפשרי לטווח רחוק.מאד מומלץ.