חיפוש - חדשות , כד , מים |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13...תחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ל... -
שמלת בטון ומלט | על הקשר בין אדריכלות ומגדר
8.03.13...ומי מעלה האדריכלית ורד פלוק ליוטיוב את סרטה "שמלת בטון ומלט", סרט הבודק את המשמעות הדקה והחמקמקה של הקשר בין אדריכלות ומגדר באמצעות ראיונות אישיים עם מיטב האדריכליות הפעילות בישראל.הראיונות נערכו לא במתכונת של שאלות ותשובות, כדי להימנע מהכוונה, אלא ע"י הנחיה כללית בלבד של האדריכליות המרואיינות לספר למצלמה סיטואציה אישית שנוגעת לעניין הג'נדר והתכנון האדריכלי. במהלך העבודה על הסרט עלו קצוות של חוטים ונקודות השקה בין האדריכליות, 25 חלונות קטנים ל-25... -
פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס
5.03.13...חר על ידי הסטודנטיות שזיהו מחסור בקרקעות פנויות למגורים בתוך השכונה. הסטודנטיות הציעו להקים במגרש בית דירות מוארך ובו כ-100 יח"ד, משרדים, אשכול גני ילדים ו-240 מקומות חניה. גיבוש הפרויקט לווה בניתוח כלכלי מדוקדק שהראה את כדאיותו. פרויקט זה יציע, דירות ברות השגה ודירות למכירה בשוק החופשי עבור משפרי דיור ובנים הרוצים לחזור ולגור בסמוך להוריהם. אחד האורחים, האדריכל זוהר אלטמן, המתמחה בבנייה לדיור הציבורי בצרפת, ציין בהתייחסו לעבודות ... -
זכויות יוצרים אדריכליות
4.03.13...* מבנה בנק ישראל, צילום - אסתר ענבר CC ויקיפדיה.האינטרס האדריכליבפסק הדין בו זכה האדריכל צבי מוססקו בנוגע לזכויותיו בהיכל התרבות בעפולה, כתבה השופטת דליה מארק־הורנצ’יק: “די בכך שהאדריכל השקיע ביצירה מאמץ וכישרון עצמאיים משלו כדי שהיצירה תהיה מוגנת. מבנה היכל התרבות והספרייה הם יצירת אמן אדריכלית. בבחינת השאלה אם שיפוץ של בניין שהוא מעשה אמן אדריכלי, מהווה פגיעה בזכויות היוצרים, יש לאזן בין זכות בעל המבנה - שהמבנה יותאם לצרכיו וטעמו, לבין האינטרס ... -
אדריכל פנים, ארכיטקט פנים, ארכיבישוף פנים!
24.02.13"האם הציבור הישראלי מסוגל להבחין בין אדריכלים מקצועיים ומורשים, לבין מי שאינם אדריכלים אך נקראים בשמות דומים עד כדי בלבול"? שואלת נעמה ריבה בכתבה ב Xnet וממשיכה, "האם הוא יודע שאדריכל ומעצב פנים אינם אותו דבר? האם הוא יודע שהמושג 'אדריכלי פנים' הוא חסר משמעות"?נעמה עושה לנו סדר בהגדרות החוקיות ונותנת בהם סימנים:1. אדריכלים (בעלי תואר b.arch)2. הנדסאי אדריכלות3. מעצבי פנים (בעלי תואר b.des)4. מעצבי פנים בוגרי לימודי תעודהלכל אחד מהנ"ל יש זכויות שו... -
שכונה ריקה
19.02.13...ים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן לה... -
הדר הכרמל ומדרחוב נורדאו
3.02.13כתבתה של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מציגה את הניסיונות לשקם את רחוב נורדאו בחיפה, רחוב שהיה מרכז העיר בשנות ה 60 והלך והתדרדר יחד עם כל שכונת הדר. בשנים האחרונות פועלים מספר גופים וכן עיריית חיפה כדי לנסות ו"להחזיר את ההדר להדר" ולרחוב.בשנים האחרונות צומחות התארגנויות חברתיות כמו קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה סביבה), שבה פועלים אדריכלים ומתכננים תוך שיתוף התושבים. מאז אוגוסט האחרון פועלת גם מנהלת עירונית לחידוש רחוב נורדאו בראשותו של ירון הדר.* בתמונה - ... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13...בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מ... -
המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל
6.01.13"פעם, כשהייתי ילד, לימדו אותי ללכת על המדרכה" מספר יאיר דקל במאמר שכתב. " 'הכביש נועד למכוניות', הסבירה לי אמא לאט, כמו שמדברים אל ילדים קטנים, 'והמדרכה - להולכי רגל'. היא, כמובן, לא אמרה את המקף, אלא עצרה לרגע כדי להדגיש את המשפט". המאמר שב ומדגיש את מה שכולנו רואים בערים הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, ח... -
איך יודעים אם הבניין יפה?
6.01.13...שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד לאינטרס שלהם להשקיע גם בארכיטקטורה.(...) אני חושב שזו תפישה לא נכונה של המקצוע. אדריכל צריך להיות מספיק יצירתי ומוכשר ופורה וחרוץ ומוכן להשקיע ים זמן כדי למצוא את הפתרון שיהיה טוב בצד היזמי אבל גם בצד האורבני ומבחינת המציאות שהבניין יוצר". -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12...י מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך את קומות הכניסה למתחם שוק של 7000 מ"ר. נשכר אדריכל, נשכר יחצ"ן, בהמשך בטח יעורבו עורכי הדין והכל כדי להפוך את בסיס המגדלים לאזור פרטי שלא ייתן לעיר כלום.כן, ישנם גם דיירים שלא היו מוכנים להצטרף למאבק, כאלה שמתאים להם ה"עירוב שימושים" הזה, אבל הם המיעוט. -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
על ממ"דים וחדרי מדרגות
22.11.12...מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי... -
העיר והפסנתר
19.11.12איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח... -
היכלי הספורט של חיפה
18.10.12נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...







