חיפוש - חדשות , כד , פח |1| - דף 9

• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...* מבנה בנק ישראל, צילום - אסתר ענבר CC ויקיפדיה.האינטרס האדריכליבפסק הדין בו זכה האדריכל צבי מוססקו בנוגע לזכויותיו בהיכל התרבות בעפולה, כתבה השופטת דליה מארק־הורנצ’יק: “די בכך שהאדריכל השקיע ביצירה מאמץ וכישרון עצמאיים משלו כדי שהיצירה תהיה מוגנת. מבנה היכל התרבות והספרייה הם יצירת אמן אדריכלית. בבחינת השאלה אם שיפוץ של בניין שהוא מעשה אמן אדריכלי, מהווה פגיעה בזכויות היוצרים, יש לאזן בין זכות בעל המבנה - שהמבנה יותאם לצרכיו וטעמו, לבין האינטרס ...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן לה...
• 

  תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון בבאר שבע

  13.02.13
  ...באמת להתניע מחדש את העיר... את אוסף האנשים לפחות, שכן באר שבע עד כה פיזרה את עצמה לכל כיוון אפשרי. מהלך הציפוף הנדרש והתרחבות פנימה במקום החוצה הוא מהלך מנוגד באופיו למהלך של שימור. אנחנו האדריכלים נהנים מאד להסתכל על יצירות אבסטרקטיות ולייחס להן אמירות חברתיות וסגנוניות כאלה ואחרות. אבל האמת, אנחנו לא הצרכן והפטרוניזם של אנשי השימור כאן גדול מדי. כל המבנים האלה, עם כל הפרסים והכוונות הטובות של מתכנניהם... שימור הוא הדבר האחרון שכדאי להציע עבורם.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מ...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...י מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך את קומות הכניסה למתחם שוק של 7000 מ"ר. נשכר אדריכל, נשכר יחצ"ן, בהמשך בטח יעורבו עורכי הדין והכל כדי להפוך את בסיס המגדלים לאזור פרטי שלא ייתן לעיר כלום.כן, ישנם גם דיירים שלא היו מוכנים להצטרף למאבק, כאלה שמתאים להם ה"עירוב שימושים" הזה, אבל הם המיעוט.
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...סנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ממקדש הבהאיים המחופה בזהב, ועד למקדש הכדורגל החדש המחופה באלומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נ...
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...התושבים בסביבתם הקרובה.למעשה פרויקטים כאלה קיימים כבר גם בארץ במתכונת של גינות קהילתיות.צוות - משתנה, תקציב - משתנה.תיקון כיכרותהבעיה - תכנון מוטה מכוניות הופך לבידוד חברתיהפתרון - הפיכת צמתי תנועה לפיאצות.לפעמים כל מה שצריך כדי להפוך צומת למקום עירוני היא מחווה עיצובית והקניית תחושה שאנשים מוזמנים לעצור במקום. מארק לקמן הקים בפורטלנד אורגון קבוצה בשם City Repair, ארגון מתנדבים שבאמצעי גינון, צבע, ומעט סיוע טיפל כבר בעשרות פרויקטים בעיר.צוות - 5 ...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...ורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ובהרבה יותר פומפוזיות, כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר הי...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית.
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים אלה מבוססים על סימולציות של כוחות פיזיקליים כגון עוצמת וכיוון רוח, כוח משיכה, חיכוך, עירבול וכד'. שינוי של פרמטרים אלה יצר מבנים שונים ומגוונים. למה לאדריכלים כמוכם להתעסק בזה?למה? כי אנחנו רואים בהקרנות האלה המשך טבעי לחלוטין להתעסקות שלנו כאדריכלים בעיר ובמרחב הציבורי. מבחינתנו זאת הזדמנות אדירה להתערב בסביבה הבנו...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העוב...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...וחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין גדול במיתוג לעיר, אני פשוט לא מאמין בביצוע דרך משרד פרסום. תדמית העיר חשובה רק כדרך שבה התושבים תופסים את עצמם ואת סביבתם. אם התושבים חושבים על העיר שלהם שהיא "משפחה אחת חמה וגדולה" הם יתנהגו בהתאם. אם הם מאמינים ש"לא מסתובבים פה בחוץ בלילה" הנבואה תגשים את עצמה. את הערכים האלה לא ניתן להשיג בעזרת מיתוג...