חיפוש - חדשות , כוח , מים |1| - דף 6

• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... על מחקרי תעופה ותצורות המבניות השונות של זרזירים. באמצעות שימוש בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים אלה מבוססים על סימולציות של כוחות פיזיקליים כגון עוצמת וכיוון רוח, כוח משיכה, חיכוך, עירבול וכד'. שינוי של פרמטרים אלה יצר מבנים שונים ומגוונים. למה לאדריכלים כמוכם להתעסק בזה?למה? כי אנחנו רואים בהקרנות האלה המשך טבעי לחלוטין להתעסקות שלנו כאדריכלים ב...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמה וידיים פרטיות, ללא שליטה מלמעלה.5. השילטון על הקרקע היה ונשאר ממשלתי דרך "מינהל מקרקעי ישראל" ומשרד השכון. השילטון לא ממהר לתת רסן חופשית לניהול של הנכסים, הוא מחלק, מיטיב או מצר בעזרת המקרקעין שבשליטתו.הקשר ב...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...רחב ולא רק לאיש המקצוע, המתכנן העירוני.המטרה השנייה של הספר היא לטעון שאותה הצלחה נדירה ומשגשגת של תכנון במאה העשרים, על מגוון הישגיה וכושר עמידותה, ניצבת כמקרה מבחן ייחודי עבור המתכנן העירוני, וכהזדמנות ללימוד והפקת לקחים. בכוחה של "תוכנית גדס", כפי שנקרא האזור כיום, להוות מודל ומקור השראה עבור תחום מקצועי דועך, ההולך ונעלם בנוף התכנון העירוני של היום. האורבניות, אותו עיקרון שהוביל את המין האנושי לפסגת הישגיו התרבותיים במשך כ-3000 שנה, הולכת ומת...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...אזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמיר...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ...שעה 15:00 , אנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לישיבה כדי להבהיר לחברי הוועדה את המשמעות הרחבה של הצבעתם ולתמוך בגישת יו"ר העמותה והאקדמיה שתושמע בתוך החדר.מדובר כאן בעתיד המקצועי של כל אחד ואחת מאיתנו ומחובתנו לעצור את ההחלטה הזו מלהתממש.אל תגידו שלא ידעתם.אנו מקוים כי בכוחות משותפים נוכל למנוע שינויים אלו אשר עתידים לפגוע פגיעה קשה וחסרת תקדים בציבור האדריכלים ובמעמדם.תודה על שיתוף הפעולה - אנא העבירו לחברים רלוונטיםסניף הצעירים של עמותת האדריכלים
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...שות קצת סדר בבלאגן. ראשית, כמו שלכולכם ידוע, המצב אליו הגיע חוק התכנון והבנייה הנוכחי עם כל פסקי הדין והתיקונים אינו מזהיר. גם החוק הנוכחי אינו בהיר, אינו פשוט ומלא פרצות. הוויכוח כיום אינו אם החוק הנוכחי רצוי, כולם מסכימים שהגיע הזמן לרפורמה. השאלה היא האם הרפורמה המוצעת טובה או לא. אי אפשר לפעול מתוך פחד משינוי ובטח שלא מתוך רצון להישג פוליטי. מרוב צעקות "החוק רע! ביבי רשע!" לא מתמקדים בדברים הבעייתיים באמת איתם נצטרך כנראה להתמודד בעתיד הקרוב.
• 

  להפחתת הבירוקרטיה הגישו טופס 215א בשלושה עותקים

  27.02.12
  ...אבל נראה שמוקדי הכח הקיימים לא יוותרו בקלות רבה כל כך.מספר כתבות פורסמו בשבוע האחרון ב"הארץ" ו"דה מרקר" נגד הליך אישור חוק התכנון והבניה החדש. למרות שהצעת החוק מתגלגלת כבר שנתיים בדיונים התעוררו לאחרונה גופים החוששים מירידה בכוחם והתחילו לפעול להכנסת שינויים בהצעה. "600 סעיפים, עוד ועדות, עוד ביורוקרטיה" מכריזה הכתבה האחרונה ב"דה-מרקר" אבל אם בודקים את המתנגדים העיקריים מגלים שאלו גופים שחוששים שהם הוצאו ממוקדי ההחלטות.בעזרת בלוג "המרפסת" אנו עוק...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...אווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית הזאת צריך ולשנתיים שעבדה אצל אדריכל-העל רם קולהאס בהולנד.כך או כך, גאנג חושבת ש...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ... לב לדבריו של ראש עיריית ניו יורק בלומברג: "מדובר בשתי אוניברסיטאות מובילות בעולם שיביאו לעיר שלנו חדשנות, חברות נוספות, עוד מקומות עבודה, עוד חולמים ועוד יזמים. בעתיד הלא רחוק 600 חברות חדשות ייצאו מהקמפוס הזה. הטכניון מביא כוח בינלאומי לניו יורק הבינלאומית, הוא זה שאחראי שמדינת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית...
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  ...ת בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. הייתי שמחה לספר יותר על הנעשה בקומה הזו, אבל לשם כך אני צריכה לעלות לשם, ולמען האמת גם היום, כמו אתמול ושלשום ולפני חודש, אין לי כוח לזה." מעניין ומצחיק לקרוא את הכתבה שמציגה את נקודת המבט הכל כך ישראלית ומוכרת, בלי הניתוחים המעמיקים של "עירוניות" או שיקולי תועלת ותחבורה. פשוט השיקולים האמיתיים האנוכיים והקטנוניים שגורמים לנו לתאוות הנדל"ן והכסף. ...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על ...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  מאז ומתמיד קיים באדריכלות הוויכוח בין הלבן המינימליסטי לבין הצבעוני והייצרי - בין הלבן הקלאסי, המעוצב, המושלם והיוקרתי, אך גם המנוכר וחסר האישיות ובין חגיגת הצבעים החמימה והנעימה, אך המשתייכת לזאנר הנחשב פחות יוקרתי. בכתבה ב Xnet מסביר המעצב אריק בן שמחון מדוע הלבן הוא לא הפתרון המועדף עליו: "בשנים האחרונות הפך הצבע הלבן לפתרון קסמים בישראל. פתרון לבית המסוגנן, המעוצב, המעיד על איפוק ואינטיליגנציה, נקיון וטוהר, וכן נקשר בתודעתנו לעושר. אנשים ...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת.