חיפוש - חדשות , כי , רוח |1| - דף 8

• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר ...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ...ט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי, המרכז המתוכ...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  ... בפיטורים אם היא לא תוסיף דעה שמאלנית, ההדבקה כל כך מאולצת שזה מגוחך. בסופו של דבר אני בכל זאת ממליץ לקרוא את הכתבה. מכל הדיבורים והמניפסטים נשאר הכח הכלכלי אצל היזם. לא אצל הרשות המקומית, בטח שלא אצל האדריכל ואפילו לא אצל הלקוח הסופי. האדריכלים שמסוגלים להכתיב סגנון עוסקים ב"גדול יותר, מנופח יותר, מקושט יותר" ואם צריך תימוכין לזה - אפשר למצוא אותם בכתבה שכנה של נועם דביר שמספר על הכפלת מספר גורדי השחקים בעולם בעשור האחרון. אנחנו עולים למעלה.
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...בון את מערכות התמיכה הנדרשות, אך שיפוץ שמתוכנן על ידי בעלי הבית ללא תמיכה מקצועית עלול להשמיט את הנקודות החשובות הללו בשלב התכנון ולאחר מכן להיתקל בקשיים אמיתיים בשטח לממש את הטמעת המערכות הללו. ריכזנו כאן רשימת נושאים שיש להכין עבורם את התשתית עוד בשלב התכנון. כאלה שללא הקמת הכנות מתאימות בשלב הראשוני של השיפוץ, תצטרכו לבחור בין ויתור על הרעיון לבית ביצוע הכנות מאוחרות בצורה שאינה אסתטית או מצריכה פתרונות יקרים שינפחו את העלויות ואת משך זמן העבו...
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  04.08.16אדריכלי המבנה: יסקי-אלכסנדרוני, זיוה ארמוני וחנן הברון, נדלר-נדלר-פובזנר | הדרכת הסיור: מרכז המבקרים של הספרייה הלאומית | שיחה עם פרופ׳ דנה אריאלי בשיתוף עם הספרייה הלאומית – סיור מיוחד של ארכי-תור בשילוב סרט אדריכלות דוקומנטרי, שמוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים דוקו.טקסט.באופן חד פעמי מתקיים הסיור ביום חמישי אחר הצהריים.התכנית:16:00 – סיור בסימן אדריכלות בספרייה הלאומיתהמבנה הותיק (1960) של בית הספרים הלאומי, משכנה של הספרייה הלאומית, מפסגות א...
• 

  הכוריאוגרפיה של המחאה

  24.11.15
  ...שבו העיצוב המרחבי של המחאות עוזר או מקשה על משתתפים להשיג את מטרותיהם. גבולות פיזיים, מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של המחאה. נקודת המוצא של התערוכה היא כי מחאה תמיד קשורה למקום, ולכל מקום יש משמעויות המובנים לפועלים בתוכו. מקומות אלו מייצגים את הזהות האזרחית של חברה ולפיכך לבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. במובן זה, לכו...
• 

  תחרות אדריכלים ע"ש מרים ומשה ארמון ז"ל

  14.01.14
  הקרן ע"ש מרים ומשה ארמון ז"ל מכריזה על תחרות לאדריכלים ולסטודנטים לארכיטקטורה (ע"פ הקריטריונים המופיעים בתקנון התחרות המצורף בתחתית העמוד)התחרות מיועדת לפרויקטים אדריכליים מצטיינים שתוכננו בפריפריה, או לחילופין פרויקטים שתוכננו על-ידי סטודנטים הגרים בפריפריה.התחרות פתוחה גם לסטודנטים מרחבי העולם העומדים בקריטריונים.א. מטרות הענקת המלגות :עידוד מצוינות ואיכות מקצוע האדריכלות בבתי הספר המורשים לארכיטקטורה בישראל ובעולם, תוך חיזוק הקשר והפריה הדדית ...
• 

  נתניה- הככר שודרגה, התושבים יצביעו ברגליים ויחזרו?

  29.07.13
  ... ברחוב הרצל, הגיע לסיומו, ונחנך לאחרונה במעמד ראשת העיר, מרים פיירברג. ערב הפתיחה החגיגי היה מוצלח ביותר ואלפי תושבים הגיעו לאזור לכבוד המאורע. "בכל העולם מחדשים את הדאון טאון של העיר", אומרת פיירברג לנעמה ריבה, כתבת Xnet, "הכיכר הזו היא הלב הפועם של נתניה"הפרויקט, המוערך ב-30 מליון ש"ח, תוכנן על ידי האדריכלית עדנה ישי - וילסון ששילבה אלמנטים עיצוביים מרשימים החל מעצים נותני צל, דרך שימוש בעמודי פלדה לתמיכה ועד לפינות ישיבה, שולחנות יצירה לילדים ...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  משרד הפנים ממשיך במדיניות החולשה וגרירת הרגליים ומפריט גם את מטרות התכנון ולא רק את הבנייה. בד"וח שיצא מטעם משרד הפנים מודים הפקידים כי אין להם יכולת להכתיב שום דבר ומכיוון שכך הם מבקשים להיענות להצעות כרישי הנדל"ן ולהפשיר קרקעות לבנייה במרכז."המציאות טפחה על פני החזון", נאמר בדו"ח, "הציבור רוצה לגור במרכז."כשמסתכלים בתכנית מגלים שהמטרה עכשיו היא להפשיר קרקעות חקלאיות באיזור נתניה - אשקלון. אין כוונה לצופף את הערים הקיימות (חס וחלילה!), גם לא לבנ...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  למה הקארדו בירושלים הוא הצלחה? למה הקארדו הוא כישלון? "איפה יש עוד רחוב שמתחיל בתקופה הרומית, ממשיך לביזנטית, נקבר בתקופה הצלבנית והעותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את הה...