חיפוש - חדשות , ככ , פח |1| - דף 3

• 

  פרויקט שביל האבניים בבית בנימיני ופתיחת מושב הקיץ

  19.06.16
  ... אמן, עוסק במחקר אורבני - החברה לשיקום המלאכה בתל אביב-יפו 17:20-15:40 שינויים חברתיים לצד יצירה חדשה ומתפתחת סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב–דיור חברתי ככלי למניעת ג'נטריפיקציהלילך צור בן-משה, מייסדת ומנהלת עמותת 'הופכות את היוצרות' –זנות ברחוב למטה, אמנות בסטודיו למעלהרעי דישון, מייסד/שותף בעמותת המקום לאמנות בקרית המלאכה ומדריך סיורי תרבות בתל אביב - הם קוראים לזה גרפיטי...
• 

  הערכה ושיפור עמידות בניינים קיימים ברעידות אדמה

  26.05.16
  ...מהותית ומודרנית, התואמת את הנעשה בעולם בכלל ואת היורוקוד הרלוונטי בפרט. ביום עיון זה נסקור את העומד מאחורי גישת התכן התפקודי בכפוף לתקינה האירופית. נוסיף בנושאים ייחודיים כגון השפעת קירות בני, שימוש בחומרים מרוכבים ושימוש במשככים. נדבר על נספח מוכוון לנעשה בישראל (national annex) ונעזר רבות ביו"ר ועדת התקינה האירופית, פרופ' מיכאל פארדיס, אשר נאות לעמוד לרשותנו בנושאים הרלוונטיים. יום עיון זה נערך במסגרת הליך אישורו של ה"ר לת"י 2413 החדש וכחלק משל...
• 

  ללכת בעקבות הכסף. גרפיטי ואמנות רחוב ככלים כלכליים

  23.05.16
  ...נים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשויות.דיון 7#: ללכת בעקבות הכסף. גרפיטי ואמנות רחוב ככלים כלכלייםאמנות רחוב שווה כסף - אך למי ואיך.גרפיטי ואמנות רחוב מהווים חלק בלתי נפרד מהעירוניות הישראלית והתל-אביבית. היא מתרחשת לרוב בשולי העיר, במקומות בהם הריבון משקיע פחות משאבים לשפר את פני השכונה ובפיתוח אזורים אלו. א...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ... החברתיים השונים שסביבם. כך גם בקהילה שיתופית ובקיבוץ המתחדש. בית המגורים הקיבוצי, צמח והשתנה מאד, אך קשור באופיו לקרקע. למרות הצורך בהצטופפות כדי להקטין את "טביעת האצבע" האקולוגית של הבנייה במרחב החקלאי הפתוח, חשוב לא לנתק, ככל הניתן, את דירות המגורים מהקרקע. לדירה בקיבוץ ראוי שתהיה חזית המחברת אותה לרחוב הציבורי וחזית אחרת שתתחבר למתחם חוץ פרטי שקט, וככל הניתן גם אל שטח ציבורי פתוח ללא דרכים. "ורידים ועורקים"התכנון החדש ייצור מרקם של רצף והמשכי...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה....
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא!
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  האם צריך לקנות תוצרת הארץ? האם צריך לבנות תוצרת הארץ? ככל הנראה, רק הזמן יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. ת...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  .... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסית, יש להם רכב פרטי, בדרך כלל שניים למשפחה. אין להם בעיה לנסוע בנוחות והם מוכנים גם לנסוע שעה לעבודה. עלות הנסיעה עבורם היא חלק קטן יחסית מהשכר ולכן ממש לא מפריע להם לבזבז דלק.והנה המסקנה - ככל שאתה יותר עשיר ומשכיל שיקולי הנגישות לעבודה והחלפת העבודה, פחות משמעותיים עבורך.למי מאד אכפת מזה?אתם כבר רואים לאן אני חותר - אנשים שמרוויחים מעט, אנשים שקשה להם למצוא עבודה, אנשים עם ביטחון כלכלי נמוך שלא יכולים להישאר מ...
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  ...ה זה כבר משנה. העיקר הוא שזה שקוף לגמרי. אה, בעצם לא. מסתבר שזכוכית היא דבר שקוף בהדמיות אבל במציאות לא כל כך יוצא לה. אין כאלה בניינים שקופים בטח שלא בשמש הירושלמית והבוהק הבלתי נורווגי בעליל. ומה לעשות ותלמידי הסדנאות צריכים גם לתלות את העבודות השקופות שלהם על הקירות השקופים כשהם יושבים על כיסאות שקופים ומקרינים מצגת שקופה על המסך השקוף?יפה שהתכנון משאיר חלק מהמבנה אטום וסגור. ככה לפחות הועדה שבחרה את החלופה הזו יכולה להישאר בלתי שקופה לחלוטין.
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...דרכם של הצעירים אל העבודה.אבל האם זה באמת כך?האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", אומר בכתבה "יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי ש...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בע...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא...