חיפוש - חדשות , ככ |1| - דף 10

• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כ...
• 

  בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף

  11.02.13
  ...ס). 'אנחנו רצינו לבחון למה דווקא מבנה אחד נחשב איקון והשני ככשל תכנוני. אחת המסקנות היתה שהביקורת על מבנים חדשים גדולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר מודעות לבעייתיות שלהם".ניתן למצוא משהו מאד מרענן בגישה הביקורתית הזו. ההצבעה האוטומטית של אדריכלים על מבנים מסוימים כפאר היצירה ועל אחרים כאסון מוטה מאד על ידי הדעה השלטת. הצלפות הלשון שהיו מקבלות ממגורות דגון אילו היו פרויקט חדש מעמידה את הביקורת האדריכלית באור מגוחך.*בתמונה, קזינו בת גלים, CC ויקיפדיה
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה שתמונות פנים ביתו של אדם לא יפורסמו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויות בעין הציבור, והצגתן איננה גוררת כל פגיע...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ... להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט חשוב שהארכיאולוגיה המודרנית שלנו מלמדת אותנו: כל הערים שנדון בהם בספר זה לא צמחו לאט כלל וכלל. ההפך הוא הנכון, אנו רואים שריכוז אוכלוסייה, יהיה אשר יהיה גודלו המקורי, הופך לפתע, בתוך מספר מועט של שנים, לעיר חיה ושוקקת. הסיבה היא אופייה של העיר עצמו".לכו תתאמצו - הנה הקישור שוב לסדרה.
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...ויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו לאחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בישראל, וככל הנראה גם הנשכח ביותר. כעת נראה שפנחל זוכה לצדק היסטורי, עם פתיחתה של תערוכה במוזיאון בית רובין בתל אביב שמציגה 60 שנות יצירה."* בתמונה - הכניסה למלון דן תל אביב.התערוכה מוצגת במוזיאון בית ראובן, ביאליק 14 תל-אביב. נראה שנהיה חייבים לגשת ולראות.
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו של דוד עזריאלי במרכז על שמו בתל אביב (ויקיפדיה)לא ניתן לחלוק על עזריאלי לגבי התפ...
• 

  על אדריכלים ונקרופילים

  3.12.12
  לפעמים אתה נתקל במאמר שנכתב על ידי אדריכל שפשוט שותל אותך במקום. למה ואיך יכול להיות שאדריכל מוכשר כמו אסף גוטסמן חתום על מלל כל כך הזוי ולא קומוניקטיבי? סטודנטים לארכיטקטורה מפתחים נטייה אובדנית כשמישהו כותב ככה.למשל פסקה כזו: "הארכיטקט, כמו שפה סודית המקיפה ממלכה שלמה, מתקיים בתוך עולם מקודד של תבניות, טקסטורות וקווים ומייחד אותו תהליך מחשבה, המגדיר מחדש נקודות ייחוס. בסופו של דבר, הארכיטקט מתפתה בגלל עוצמתו של המופשט ולרוב עולה דיסוננס מסוים ב...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ... כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במר...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  חלליות נוחתות בנמל תל אביב

  14.10.12
  ...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט".
• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  ...וכשרים, כל כך ממותגים וכל כך חזקים, שהם יכולים לעשות פחות או יותר ככל העולה על רוחם. אני כמובן מאוד מקנא בהם על כך, בתור אדריכל מסחרי בפרובינציה ים תיכונית, ועם זאת, חייבים להודות - שלפעמים זה יוצא להם, ולפעמים - לא."הראיון מצוין. הלוי כנה בהצגת ההתלבטות הקבועה שיש בין השאיפה לתת ללקוח את המיטב עבורו ללא אגו אדריכלי לבין השאיפה הטבעית להאדרה עצמית שיש בכל אחד מאיתנו ... בין אדריכל (שמשמעותו בארמית "עבד ההיכל") לבין אריכטקט (בלטינית "ראש הבנאים").
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...רטיות, ללא שליטה מלמעלה.5. השילטון על הקרקע היה ונשאר ממשלתי דרך "מינהל מקרקעי ישראל" ומשרד השכון. השילטון לא ממהר לתת רסן חופשית לניהול של הנכסים, הוא מחלק, מיטיב או מצר בעזרת המקרקעין שבשליטתו.הקשר בין שילטון ותכנון מתבהר: ככל שהתכנון מפוזר, לשכונות וקהילות מקומיות, כך הביקורת על השילטון (האופוזיציה) תהיה רק בקנה מידה מקומי, מפוזרת וחסרת גיבוש ארצי. ככל שהשליטה על הקרקע היא בידי השלטון המרכזי, כך השילטון חזק יותר.הקהילות הקטנות המאכלסות את השכו...
• 

  סוכות מדברות - תחרות

  3.07.12
  ...כם להשתתף ב תחרות עיצוב סוכות אשר תתקיים בין התאריכים 2-4 לאוקטובר 2012. התחרות אמורה להוות בסיס לבחינה אישית, קבוצתית וקהילתית של מקומה של המסורת היהודית בתוך ההווי הישראלי ולהציג את הפרשנויות השונות האפשריות באופן רחב ככל האפשר. הדגמים לתחרות ניתן להגיש דגמים באחד משני המסלולים הבאים: מסלול קהילתי - במסגרתו יתחרו דגמים של קבוצות המייצגות ארגונים ומוסדות מסלול פתוח - במסגרתו יתחרו דגמים של יוצרים ואמנים. יש לבנות את הדגמים בגודל מקס...
• 

  העתיד מאחורינו

  24.06.12
  כתבה מעניינת של יונתן קנטי בוואלה בודקת את הארכיטקטורה העתידנית בסרט החדש של רידלי סקוט - פרומתיאוס. עם ניסיונו של יונתן ככתב מדור האדריכלות, הביקורת היא יותר מצרך לאדריכלים מאשר לחובבי קולנוע. יונתן מתייחס בכתבה לבניינים "עתידניים" אמיתיים שנבנו - טרמינל TWA בנמל התעופה קנדי בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ועוד. הוא משתמש באדריכלות והעיצוב של הסרט כדי לאפיין את האדריכלות הדיגיטלית החדשה במבנים בתכנונם של פרנק גרי או זהה חדיד. את ביקורתו על העיצוב ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ... החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצעות קונקרטיות יותר: "יש צורך בחיזוק הגיוון הע...