חיפוש - חדשות , ככ |1| - דף 11

• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  תחרות סטודנטים - סירה מבטון

  11.03.12
  ..., אלא גם על הפרויקט עצמו, תכנון, בניה, שימוש בחומרים ירוקים, ואסטטיקה. כמו כן בכוונתנו לחלק מספר גדול יותר של פרסים כך שיהיו פרסים נפרדים גל על קטגוריות שונות, כגון בניה ירוקה, הסירה חביבת הקהל וכדומה. כדי למשוך מספר גדול ככול האפשר של מתחרים, אנו רוצים להגדיל את הפרסים כך שיהיו גדולים יותר מהפרסים שנתנו בשנה שעברה. חברי האיגוד מוזמנים בזאת לעזור בגיוס תרומות לפרסים ולהציע את עצמם כמנחים לקבוצות המתחרות. תקנון התחרות כולל הגדרות של מבנה ...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...רסיטת דלפט למדעי הטכנולוגיה שבהולנד. ב-1984, הקימה את משרדה, "מקאנו ארכיטקטים", שם היא משמשת כמנהלת וכארכיטקטית הראשית.עבודתה של הובּן כוללת מגוון רחב של פרויקטים בהולנד ומחוצה לה: בתים, בתי ספר, אזורי מגורים שלמים, פארקים, ככרות וכבישים מהירים, ערים, מלונות, מוזיאונים וכנסייה. עבודתה מבוססת על ניתוח ואינטואיציה ושוזרת היבטים חברתיים, טכניים, משחקיים ואנושיים יחד לכדי פתרון ארכיטקטוני.היא מלמדת ארכיטקטורה באוניברסיטת דלפט מאז 1999. כמו כן, היא ...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ... לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה ע...
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  ...הליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש כשטחים כאלה ברצועות התשתית, כמו לאורך מסילות הרכבת".נושא ישימות הפרויקט עולה כמובן בכתבה. המתכננות התייחסו לדברים הנדרשים מבחינה טכנולוגית אבל נראה שלא מספיק מבחינה כלכלית. בכדי שפרויקט יהפוך למציאות עליו להיות לא רק ישים אלא אלטרנטיבה אפשרית מבחינה תקציבית. כך או כך נראה שגדל פה דור של מתכננות נוף מוכשרות ביותר וההשתלטות הנשית על התחום נמשכת (כנראה בצדק).
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ...ייה של הרצליה פיתוח. עיריית הרצליה הבינה שכפי שהיא מתגברת את המרכז הישן, שעיקרו מגורים, בפונקציות של פנאי ועסקים, עליה לחזק, על-פי אותו הגיון, את המרכז הקיים של פעילות העסקים והפנאי בעיר באמצעות תוספת של מגורים ותרבות. זאת, בכדי ליצור מרכז מעורב שימושים שיאפשר חיים אורבאניים, בעיר שהייתה עד לא מזמן פרבר שינה".בסיום המאמר מציג ערן את תפיסתו לגבי שימוש באוטופיה ככלי לתכנון. היא מאפשרת מבט רחוק, אופטימי ואפשרות להציג חזון אפשרי לטווח רחוק.מאד מומלץ.
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...ידי האדריכל מיקי מנספלד והוא כולל פירוק החזיתות וחיפוי המבנה כולו בלוחות אלומיניום וזכוכית. נועם מחבר בין מבנה זה למבנים אחרים שעברו שיפוץ דומה ושואל " האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?".מנספלד הבן משיב לו "לא כל בניין שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי עד. צריך לקבוע סדר עדיפויות מה לשמר ומדוע".דעתם של הטוקבקיסטים ברורה יותר "הבניין מכוער!" הם קוראים."חב...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  ...פות היא מדד לאיכות העיר - אתם רוצים כנראה לגור בפורודיס (17.8 אלף תושבים לקמ"ר). אה, אתם מדברים רק על ערים גדולות - אתם מתכוונים נתניה, ראשון לציון (14.5), או בת-ים (23.6). ערים ממש גדולות? זה ירושלים (12.9). מה, אין תל אביב ברשימה? כן, יש. תל אביב וחיפה עם 10.5 אלף תושבים לקמ"ר בנוי. אז מה זה אומר? כלום. בדיוק ככה. אין ממש התאמה בין הצפיפות בעיר לאיכותה, ליוקר המחיה בה או למדדים רצויים אחרים. או, סביר יותר, שגם דרך החישוב הזו מוטעית.
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ... הפרגון של הקהל שבחר בי באותו ערב זו אופוריה בשבילי. ידעתי שהפרויקט מאד שונה מהסטנדרט, ואולי גם בקוביה אחרת וזה הפחיד אותי. בסופו של דבר אף למרות שלא הצלחתי לסיים את ההצגה שתכננתי. בחירת הקהל חיזקה אותי. לא תיארתי לעצמי שככה ארגיש בתהליך התכנון, עד עכשיו אני עדיין חייה את המקום. הייתי נכנסת לסטודיו בבוקר ועד הלילה כל הזמן מרגישה את המוח עובד - איך לעשות את הפרוייקט ואיך לשמור על הדברים שרציתי. אני לא מרגישה שהפרויקט הסתיים. מבחינתי נתנו לי דד...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ...ח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנועה. לכן, יש להפנות חלק ניכר מההשקעות בגינון וייעור ציבורי אל הרחובות ולהכפיל ואף לשלש את כמות העצים בהם." כאמור הגישה הזו אינה מקובלת על האירגונים הירוקים שמצידם עסוקים בהגנה על אחוזי שצ"פ בתוכנית. אחוזים הם דבר שקל למדוד, "איכות" קשה יותר.
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  ביקורת חריפה על התנהלות בצלאל

  15.09.11
  ... מוניטין, מי יכול להתחרות עם זוכי פרס פריצקר לאדריכלות? ככה בדיוק נראה מכרז תפור. הנהלת בצלאל החליטה ללכת על מותג מחו"ל ולא לשקול אפילו הצעות של אדריכלים ישראלים. כל מה שקרה בהמשך, הזמנת משרדים ישראלים להשתתף למשל, היה כיסוי להחלטה המקורית והכנת הקרקע בפני עירעורים צפויים. כל הכבוד למיכאל יעקובסון על התחקיר, הנה שוב הקישור. עמותת האדריכלים חייבת לקחת את המקל מכאן ולהלחם בלי לוותר, כולל בפניות למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוה ואפילו לבג"צ.
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.