חיפוש - תגובות , חדשות , לד , צד |1| - דף 11

• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...ת מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענו דרך המלצות. הם באו, ראו והלכו למשרד ותיכננו שם משהו מבלי להרגיש באמת את המקום. אני מבין את האדריכל שמנסה להתפרנס, אבל כדי לתכנן מועדון כזה צריך להשקיע הרבה יותר משני ביקורים." ... ...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...בטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותב...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  ...זה נראה כמו תרגיל של עורך דין שנועד להמנע מלשלם פיצויים. הרי אם הבנין בעל ערך הסטורי, הוא היה כזה עוד לפני החלטת העיריה לשמר אותו. כלומר הערך המיתוגי שלו היה קיים. ירצו הדיירים לשפצו ולשמור על הערך המיתוגי - יופי. אבל זה יקרה גם ללא הכרזה עליו כבנין לשימור. כלומר החלטת העיריה לא היא שהעלתה את ערך הבנין ולכן אין שום זכות לדרוש היטל השבחה.לטעמי עירית תל אביב נוקטת בצעדים צינים כדי להמנע מלשלם על החלטה גרועה שלקחה - 1600 מבנים לשמור בעיר... נו באמת.
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  ...דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגבי התוצרים שלו: "אני רואה בזה כלי בן זמננו. כמו שמתכת ופלדה שינו את המסלול של האדריכלות לפני כ-150 שנה, מחשבים משנים אותו היום. התוכנות האדריכליות הן לא רק תחליף לעיפרון; הן גם כלי יצירתי שמכונן אדריכלות." כתבה מומלצת ביותר. התמונות כאן מהאתר של הנדסמאייר.
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטודנטים המרוכזות יחד "כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכירות, מה שגורם לירידה ברמת התחזוק...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  "מה שיותר גרוע מכיכר המתוכננת ביד אדריכל, הוא כיכר המתוכננת ביד אמן." את הטענה הזו משמיע האדריכל וההסטוריון צבי אלחייני בכתבה ב Xnet. אלחייני סוקר את תולדות הכיכר, משנות הארבעים ועד לימנו, כולל הצגת אלטרנטיבות שלא בוצעו בזמן שהכיכר הפכה לחניון פתוח. הכותב לא מאמין במיוחד ביכולותיהם של אדריכלים לתכנן כיכרות ומציג כדוגמה את כיכר המשכן לאמנויות הבמה, כיכר מתחם בזל וכיכר הגלריה האוניברסיטאית. למרות זאת על בחירתו של דני קרוון הוא מצר אפילו יותר "כ...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  ...ה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסטודנטית והתפרסם בספרון "טריטוריה" לקראת הביאנלה השמינית לאדריכלות בוונציה ב-2002. האטלס של שושן משלים את המלאכה. "רציתי לדעת כיצד הדימוי של מאות ישובים פלסטיניים הרוסים נראה על המפה מול ההתיישבות היהודית-ישראלית החדשה", היא אומרת.אנשים עם דעות פוליטיקות ימניות מוזמנים להכנס למאמר המלא ולהתרגז. הגר לוקחת את הדיון למקום אחר ושואלת בלי קשר לד...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...אי בקרקע. פיצוי בדרך של זכויות יזום עתידיות ומתן זכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי הייעוד, לשם ההתעשרות, הינו בלתי סביר בעליל ויש בו כדי להפלות ולקפח מגזרים אחרים בחברה שאינם זוכים להטבות שכאלה.החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) התשע"ו -2016 מחייב השבת קרקעות בהליך מהיר בכפוף לפיצוי כספי. לעומת זאת, החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1470 מיום 15/6/2016, מגדילה לעשות וקובעת כי בנוסף לפיצוי הכספי יינתנו גם זכויות ייזום בקרקע (במרכז הארץ 20% וב...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...ן טכנולוגיות, חומרים ויישומים 'חכמים' ו'טפשים', מצליחים לייצר פיתוחים חדשים, מרגשים ומעוררי מחשבה.אנו שמחים להזמינכם ליום עיון מיוחד, בו יישתתפו אנשי מקצוע מובילים מעולמות העיצוב, התעשייה והחומר, אשר ידברו על הקשר בין מסורתי לדיגיטלי ובין טבעי לטכנולוגי ויחשפו פיתוחים חדשים בעולמות מוכרים שיוצרים מציאות חדשה. ___________________בתוכנית:10:45 - התכנסות11:00 - פרופ' דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב HIT – ברכות שירה שובל, מנהלת ספריית החו...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  רוב המכריע אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, כשתהליך העיור הולך וגובר עם השנים. מאז המהפכה התעשייתית נתפסת העיר כמקום מזוהם וצפוף אשר אינו ראוי למגורי אדם. כתשובה לכך נולדו יצורי כלאיים בדמות ערי גנים למיניהן ופרוורי שינה חד גוניים. האם התשובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחי...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  ...א מעט כדי ליצור "בית" למורשת היהודית.מתוך הכתבה:"תהליך התכנון, לדברי לאראנז'יירה, החל בעבודה של צוות יועצים ומומחים לתרבות יהודית, שנרתמו לפרויקט בהזמנת העירייה, ועימם נמנתה ד"ר כרמן באלסטרוס מאוניברסיטת אבורה, מומחית מובילה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל.""בעוד שהצוות התמקד בצד התוכני, האדריכל התמקד בקריאת 'ספרות נרחבת על הנוכחות היהודית בפורטוגל ובספרד וספרות על התרבות היהודית, עם דגש על התרבות היהודית הספרדית ונוכחותה בחצי האי האיברי' ".להמשך קריאה