חיפוש - חדשות , לד , שמש |1| - דף 10

• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ...ר הסופי, כלומר הדירה, ואין להם קשר לתהליך המקדים של תכנון המרחב הכולל של השכונה. פעם אדריכלים קיבלו מקום מרכזי בקבלת ההחלטות: הם עיצבו את מושג המגורים ואיכות המגורים שהיתה גורם מרכזי בשיקולים." *התמונה באדיבות גנזך המדינה. ילדים בבאר שבע על רקע השיכונים. ההבדל בין אז ועכשיו אינו נובע מהעובדה שהאדריכלים שינו את התייחסותם. האדריכלים פשוט היו ויהיו תמיד הקודקוד החלש במשולש התכנון יזם - רשות - מתכנן. בעוד שלפני שלושים וארבעים שנה היזם היה המדינה...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ... פיבקו ומיקי מנספלד ושניהם לא נשמעים מודאגים במיוחד אבל ניתן להניח שמשרדים גדולים ומבוססים מסוגלים לעמוד בשפל ביקושים טוב יותר ממרבית משרדי האדריכלים. בדומה לשוק מכוניות היוקרה שנפגע פחות בעת משבר כלכלי (מאחר ולעשירים תמיד יש כסף), כך גם משרדי האדריכלים הפונים לשוק זה. משרדי ארדיכלים קטנים יותר ימצאו את עצמם נאבקים על חוזים וחותכים ברווחיות המצומצמת ממילא. למעצבי הפנים מבינינו יש לפחות נקודת אור בנטייה של שוק השיפוצים לצמוח כששוק הבנייה נעצר.
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  ...כנני תל אביב אני חושב שכדאי להרחיב את המבט. יש הפגנות דומות ביוון, בפורטוגל, בבריטניה ואפילו בגרמניה. אם מסתכלים אצלנו בשנה האחרונה רואים שמשהו קורה מאז הפעילות להורדת מחיר הדלק ועד למהפיכת הקוטג' שהדהימה את כולם. זה לא קשור לדיור, זה לא קשור לפייסבוק. זה קשור הרבה יותר למה שקרה במצרים וטוניס וסוריה, יש ריח של מהפיכה באוויר וכולו מגיע מאותו המקום - צעירים משכילים עניים. עד לשנים האחרונות הייתה השכלה אקדמאית כלי בעזרתו יכולת להבטיח לעצמך עתיד ...
• 

  הקול הנשי - הפעם בורוד

  20.06.11
  ...קים בצבע הורוד: ליאת הדס בבלוג שלה ורוני דה ליידה בבלוג home in style עסקו שתיהן בשימוש בורוד בבית תוך שהן מציינות שהן ממש לא אהבו אותו בעבר. ורוד הוא צבע בעייתי יחסית בגלל הקונוטציות שהוא נושא - ממתק, נסיכות, קיטש, בארבי, ילדה קטנה, נשי ומצועצע. "לקח לי לא מעט שנים להתגבר על ההתניה הזו, ולגלות מחדש את הורוד" כותבת ליאת, "צבע שהסוד לשימוש נכון בו הוא דיוק במינונים, בגוונים ובשילובים. צבע שמשרה תמיד שמחה ואופטימיות קיצית." ורוני מוסיפה "בתור...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ...שב בשעות העומס והפקקים? את החזון הזה נראה שניתן לממש - מכוניות בנהיגה אוטומטית כבר יש, כבישים עם חיישנים ומערכת ניהול תנועה כבר קיימת. למעשה הפרויקטים הנ"ל פותחו כבר לטובת התנועה באוטוסטרדות המהירות אבל האם זה ישים בעיר? לדעתי לא. ההדמיות יפות אבל קל לראות שכמות המכוניות נמוכה מאד. אין רכבים חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה ה...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ...תוך הדבר עצמו, בתהליך שהוא טבעי לו. כך נעשה הזחל לגולם והגולם לפרפר, וכך הופכים המים לאדים או לקרח. 3. מטמורפוזה כשינוי המתחולל בעקבות פעולה מצומצמת ומדויקת - כמו הנשיקה שהופכת את הצפרדע לנסיך, או צלצול השעון שהופך את הכרכרה לדלעת. לעתים השינוי מתחולל במגע שרביט, מילה או מבט, ולפעמים אפילו מעצם הכוונה, הרצון והאפשרות.אנו קוראים הפעם לפעולות כאלה: פעולות היכולות לייצר שינוי מהותי מתוך המרחב עצמו באמצעות פעולה מוגדרת ומדויקת, פעולות הנובעות מקריאה ...
• 

  לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים

  20.04.11
  ...שהתדמית והתווית של האדריכל, מתעכבת, ולכן תמיכה של יחסי ציבור בעסקי אדריכלות, היא נכונה, ולפעמים כמעט הכרחית. אבל אם אקדיש את זמני שלי ליחסי ציבור, לא יהיה לי זמן להיות אדריכל." מעניינת במיוחד דעתו של חלף על מעמד האדריכל "לדעתי, לאדריכלים המתלוננים על ירידת ערכם, אין להלין אלא על עצמם. לרבים מהם יש פזילה קשה לכיוון התיווך, ובכלל, אם ישאלו אותם, הם רוצים להיות יזמים כשיהיו גדולים. אדריכל שמשווה את שכר טרחתו לשכר טרחת המתווך ומגלה שעשה פחות כסף ...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...
• 

  הרצאה 2# בסדרה "עניין עירוני" סבסטיאן ולרשטיין

  25.07.16
  ...ר וכתב נייר עמדה משותף בין המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון ועמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" בנושא נכסי רשות הפיתוח ביפו וכתב מחקר (תיזה) בנושא דחיקה של אוכלוסייה ערבית עקב ג'נטריפיקציה ביפו וכלים למניעתה. משנת 2013 סבסטיאן משמש כחבר בוועד המנהל של עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון". בהרצאה ידבר סבסטיאן על דיור חברתי כמובן. למי ? איפה ? ולמה זה כדאי לכולנו.יום ג' 26/7/16 בשעה 19:30, במרכז לעירוניות בת-ים רוטשילד 29.ראו הזמנה מצורפת
• 

  בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי

  9.09.14
  ...ף של אידיאולוגיה וחברה שאיננה עוד. הבניינים המוצגים בתערוכה: · פורום הטכניון בתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון ומשה קלטר אדריכל עוזר · המכון ההידראולי בטכניון בתכנון מוניו גיתאי וינרוב ואל מנספלד · מבנה המעבדות של הפקולטה למכונות בטכניון בתכנון אלפרד נוימן וצבי הקר · קופת חולים לין בתכנון רכטר זרחי פרי אדריכלים, אדריכל הפרויקט - יעקב רכטר · בית לשכת המס בתכנון מוניו גיתאי וינרוב
• 

  הועידה לחדשנות בעיצוב ואדריכלות

  11.06.14
  ...דבר קורה כשאוכפים תבניות של שאלות ותשובות. על פי משנתם הסדורה הסביבה/העיר/הקונטקסט הפיזי הם בבחינת חומר ותוכן שהם כאדריכלים מבקשים לנהל עמם דיאלוג ולזרום עמם בתהליך של יצירה. במצע הרעיוני הם אף מגדירים עצמם כמי שמשתייכים לדור ראשון של אדריכלים המודע לכך שהמודרניזם מציב בעיות מציאותיות. שכן העשייה האדריכלית, לשיטתם של מסהירו ומאו, אינה יכולה להתקיים כחזון חד צדדי או כהחלה של מושגים, אלא כדו שיח מתמשך ומאוזן עם הקיים. בכך, על פי הטקסט שכתבו,...