חיפוש - חדשות , מגדלים , תל אביב |1|

• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר...
• 

  קול קורא - מגדלים כאיכות אורבאנית

  5.06.13
  תערוכה: מגדלים כאיכות אורבאנית בתל אביב ובישראל עמותת האדריכלים בישראל פונה בזאת לציבור אדריכלי ישראל לשלוח עבודות לועדת האוצרים של תערוכת "מגדלים כאיכות אורבאנית" לצורך הצגתם בתערוכה בישראל ובמדינות אחרות בעולם. התערוכה בשיתוף עיריית תל-אביב – יפו, ארגון האדריכלים הבינלאומי, ה- UIA וארגון ISRAEL-CTBUH תוצג בערים שונות בתיאום עם הנהלות ארגוני האדריכלים ועיריות במדינות השונות. טקס הפתיחה הראשון של התערוכה יתנהל במקביל ...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  "הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב

  9.02.14
  ...בהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זיקות ההנאה האלה הן מעין תשורה של יזמי נדל"ן לציבור הרחב ודוגמאות מהעת האחרונה (ולא רק) כוללות בעיקר רחבות קטנות בשולי מגדלים כאלה ואחרים, שתוכננו על-מנת לגרום למינימום של אנשים לעבור בהן או לשהות בהן. רחבות אלה בדרך-כלל מוחבאות, סחופות רוח וחסרות אלמנטים נוחים לישיבה עליהם" >> האירוע פתוח לכולם. מוזמנים להביא אתכם שמיכות ואוכל
• 

  ארכיתור 113: חוזרים לשרונה

  4.02.14
  ...רים לשרונהבהדרכת ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור של עיריית תל אביב יפו, עורך התוכנית ומיישמה. הסיור יסקור את תהליך התכנון האינטגרלי של הפרויקט: מהחזון של מרכז המטרופולין הלאומי. מטלות, מחלפים חדשים. התוכנית הכוללת בנייה רוויה, מגדלים , כביש ציבורי תת-קרקעי, ועד לרעיון השימור והיישום שלו עד הידית והמשקוף.הסיור ידגים כיצד ניתן בפרויקט מורכב בישראל לשלב את כל קני המידה למכלול אדריכלי העונה לסוגים רבים של צרכים. והפרק ההיסטורי : מהקמת המושבות הטמפלריות...
• 

  מגדלי המים של תל אביב

  4.09.11
  אבי לוי סוקר בכתבה מצולמת את מגדלי המים של העיר תל אביב. המגדלים שנבנו בתחילת המאה העשרים סיפקו לא רק מים אלא גם מקור לגאווה מקומית וסימן נוף (landmark) עירוני. הכתבה עוסקת בשמונה מגדלים כאלה שהוקמו בשנותיה הראשונות של תל אביב ומעבר לסקירה גם מעלה את סוגיית השימור של מבנים אלה. "סיפור הקמתם של מגדלי המים בתל אביב-יפו" כותב לוי, "פותח צוהר להכרת עברה של העיר העברית הראשונה, ולהבנת הערך ההיסטורי והנוסטלגי של המגדלים שהשקו והפריחו אותה."... "בשנ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של די...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...ו זרם חדש באדריכלות התל אביבית"... כך הוא מצוטט בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה ...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ת האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד זכויות. בקצה רחוב הארבעה הולכים ונבנים שני מגדלי משרדים. מגדלים אלה ואחרים חורגים בהרבה מהתכנית המקורית שיועדה להם. איך זה קורה? פשוט מאד. היזמים של הפרויקטים רוכשים את זכויות הבנייה של המבנים המוגדרים לשימור מחמיר ויכולים כך לחרוג כרצונם. יופי של תרגיל, ים של כסף ותכנית בנין עיר ידידותית ליזם.
• 

  שם זמני 2025

  20.03.11
  ... הסביבתיות, הכלכליות והתרבותיות של תוכנית המתאר של תל אביב , או "תל אביב 2025". חזון: אוטופי/ דיסטופי כיצד תיראה תל אביב-יפו בעשורים הקרובים?עיר ירוקה עם פארקים ושטחים פתוחים, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית יעילה; עיר צפופת מגדלים וכבישים סואנים; עיר צעירה; עיר לעשירים בלבד ואולי תמהיל מגוון אשר יכלול הכל מהכל? בימים אלו מתגבשת בעיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר המבקשת לענות על שאלות אלו. התוכנית נמצאת לקראת אישור במועצת העיר ואמורה לקבוע את או...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...כנון בעיריות"לנו נותר לתהות כיצד זה האדריכלים יודעים יותר טוב מכולם מה 'נכון'. לפני שלושים שנה ידענו בנחרצות שהפרדה בין שימושים הוא הפתרון לעיר טובה, לפני עשרים שנה אמרנו שמגדלים הם הדבר הנכון. גם עכשיו אנחנו יודעים. הפעם אנחנו נחרצים נגד מגדלים ובעד עירוב שימושים. כולנו חושבים אותו דבר. כולנו חכמים, נבונים ויודעים לדקלם את הדעה שדקלמו לנו רבותינו. ורק האזרחים הפשוטים, בורים ועמי ארצות שכמותם, לא מקשיבים לנו וקונים דירות במקומות שאנחנו לא אוהבים.
• 

  החזות האיקונית של בנין אלקטרה

  27.02.11
  ...נסה לתכנן מגדלים אלגנטיים, חסרי גיל, מיוחדים". הכתבה מציגה את המבנה ואת הבנות המתכננים לגביו. במקור היה אמור המבנה להיות גבוה יותר, למעשה הגבוה בארץ אך עם הירידה לביקוש בשטחי משרדים הוחלט לבנות רק 46 מתוך 65 הקומות שבו. בכתבה מציג דביר את דעתו האישית על המגדל "מעלתו הגדולה היא ביצירת חזית פשוטה אך איקונית שמאפשרת לזהות אותו בקלות מנקודות שונות בתל אביב. האפקט התלת ממדי של הקופסאות והמרפסות מעניק למגדל בהירות צורנית." קישור אל הכתבה המלאה.
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'